שיטת ההפעלה של בנימין נתניהו, זו שהביאה לו את השלטון ושמרה על מעמדו במשך שנים כה רבות, היא פשוטה: ראשית הוא שולט ביד רמה בליכוד. השליטה במפלגה עומדת על שני אדנים מרכזיים, האחד שליטה פורמלית בה הוא יו"ר המפלגה ומצליח לשלוט במוסדותיה לצרכיו. השני – ההצלחה למנוע מיריבים פוטנציאלים להיכנס למפלגה או לצמוח בה ולצבור כוח.
הליכוד אינה סתם מפלגה, היא הפלטפורמה המרכזית שדרכה צומחים ראשי ממשלה בגוש הימין. כך, מנהיג הליכוד הופך אוטומטית למועמד הימין לראשות הממשלה. נתניהו, על-ידי הנהגת הליכוד, מצליח להנהיג את גוש הימין. כיוון שבישראל ישנו רוב בציבור לעמדות ימין, ועקב הפסילה הקואליציונית (עד כה) של המפלגות הערביות, הימין הינו בעל רוב בכנסת. כך, דרך הנהגת הימין, מצליח ראש הגוש לשלוט במדינה. זה התרשים הפשוט, אם תרצו הפירמידה, שדרכו מצליח בנימין נתניהו לשלוט במערכת הפוליטית. תחילה במפלגה, משם לגוש, ומשם לשלטון במדינה.
מבנה זה הצליח לשמר את שלטונו של נתניהו במשך שנים, אך הצורה של הפוליטיקה הישראלית השתנתה. הציר הקלאסי שהיה עד כה של ימין ושמאל הצליח לשמר את שלטונו של נתניהו, אך הציר הזה השתנה. רבים חשבו שהציור של הפוליטיקה הישראלית סביב שאלת 'כן או לא ביבי' הינו ציור יעיל יותר להמשך שלטונו של נתניהו. אך בפועל הסטייה מהציר הקלאסי של ימין ושמאל החלישו את מעמדו וערערו את שלטונו.
היציאה מהציר המוכר של ימין-שמאל החלישה את מעמד הליכוד כפלטפורמה המרכזית להנהגת גוש הימין ולהנהגת ישראל. כך, כאשר הפוליטיקה הישראלית מתחלקת לפי האם אתה בעד או נגד נתניהו, המיקום על המפה הפוליטית הקלאסית פשוט לא רלוונטי. נתניהו זיהה את זה וניסה ליצוק תוכן אחר לשאלת כן או לא ביבי, הוא נרתם לרעיונות של "ישראל השנייה" וטען שהמשפט נגדו הוא נגד הימין כולו. באופן זה ניסה לאחד מחדש את גוש הימין, ולשמר את מעמד הליכוד כפלטפורמה המרכזית של המחנה.
אך השיטה הזו נסדקה עם המעבר של ליברמן וישראל ביתנו לגוש הנגדי, ובהמשך גם מעבר תקווה חדשה של גדעון סער ולבסוף גם זאת של ימינה בהנהגת בנט ושקד. אנשים בעלי עמדות ימין בשאלות הפוליטיות הקלאסיות שיצאו מגוש הימין כאשר השאלה הפוליטית הפכה להיות כן או לא ביבי. באופן זה, כאשר הפוליטיקה הישראלית מתחלקת על ציר כן או לא ביבי, יצא שכרו של נתניהו בהפסדו. התרשים שהוביל את נתניהו לשלטון במדינה, פשוט נשבר.
הסוגיה המרתקת באמת היא האם זה הסוף של שיטת נתניהו לשליטה בפוליטיקה? והיא תעמוד על השאלה האם בנט יבנה מרכז פוליטי חדש שבאמצעותו הליכוד כבר לא יהיה הפלטפורמה הימנית העיקרית לשלטון. אך גם תליה בשאלה האם הפוליטיקה תחזור לקווי החלוקה הקלאסיים של ימין ושמאל בישראל. אם על סדר היום הפוליטי יעלו סוגיות ביטחוניות וסוגיות הקשורות ליהודה ושומרון ולפלסטינים ולעזה, אזי הפוליטיקה הישראלית תחזור להתרכז סביב הסדר הישן.
השבעת הממשלה החדשה עשויה להיות קו פרשת המים בפוליטיקה שתעצב את הפוליטיקה מחדש. אך עד כה העיצוב המלאכותי של הפוליטיקה והמפלגות לא נחל הצלחה, לא עם קדימה ששברה את המפלגות המסורתיות, לא עם בנט שניסה להפוך את הבית היהודי לליכוד ב', או לבנות את הימין החדש כפלטפורמה רחבה, וגם לא בניסוי של בנט ושל לפיד לבנות גוש פוליטי משותף מעל הוויכוח הישן, ניסיון שנכשל בממשלה של 2013. האם הניסיון הנוכחי יצליח איפה שלא הצליחו לפניו? רק ימים יגידו.
