אדי דלק באוויר: מדוע דווקא עכשיו מורגשת תסיסה נגד ישראל?

מה ההבדל בין מדינה ומעצמה? מדינה קובעת את מדיניותה לעצמה, ואילו מעצמה היא מדינה הכופה את מדיניותה על מדינות אחרות.

בימים אלו של אמצע יוני נפגשים ארבעה אירועים חשובים בעולם האסלאם הפוליטי והג'יהאדיסטי, והמפגש שלהם בזמן אחד גורם להגברתם יחדיו לכלל מאבק אחד, משולב ומאוחד, כנגד כוחות הרשע המאיימים על האסלאם. האווירה היא של גיוס כללי והיא יוצרת דעת קהל סוערת וקיצונית.

האירוע הראשון הוא ציון 14 שנים למרד של חמאס ברשות הפלסטינית והקמת מדינת ג'יהאד בעזה באמצע יוני 2007. 14 שנים חלפו מאז, ולא רק שחמאס שרד כנגד כל הסיכויים, הג'יהאדיסטים של חמאס הפכו את מדינתם למעצמה, דרכה הם מחייבים את ישראל לספק להם אוכל, מים, דלק, חשמל, תקשורת, תרופות, חיסונים ומה לא. ישראל – אשר להשמידה הם פועלים – ממלאת בהכנעה את כל צורכיהם, כולל העברת עשרות מיליוני דולרים במזומן מקטאר, מתוך פחד שמא הם יירו עליה טילים, וספרי ההיסטוריה בעתיד ירימו גבה על קיומו של מצב זה.

קיומה של מדינת הג'יהאד בעזה כבר 14 שנים נוטע בקרב מיליוני מוסלמים בעולם בכלל, במזרח התיכון בפרט ובישראל במיוחד, את הביטחון שהג'יהאד נוסח חמאס פועל את פעולתו כראוי ושיטות הפעולה שלו הן הדרך היחידה שיש ביכולתה להכניע את ישראל. הפעילות שלהם נגד ישראל בירושלים בחודש האחרון היא תוצאת הביטחון הזה.

האירוע השני שמגביר את המאבק נגד האיומים על האסלאם הוא מה שמתרחש בירושלים. בירת ישראל נחשבת באסלאם הסוני כמקום השלישי בקדושתו, ולכן – לפי תחושת הג'יהאדיסטים – אין שום אפשרות להשאיר אותה כבושה בידי היהודים. שכן היהודים על פי הקוראן, חייבים לחיות תחת חסות האסלאם ולשלם ג'יזיה – מס גולגולת – "במצב שהם מושפלים". ליהודים אין זכות למדינה, לצבא ולמשטרה, ובוודאי שאין להם זכות לשלוט על מוסלמים, שכן דתם היא "דין באטל", דת בטלה, ורק האסלאם הוא "דין חק", דת אמת.

ירושלים מבחינתם היא קו אדום, שכן בה ובאמצעותה, ובעיקר באמצעות השליטה היהודית בהר הבית, היהדות חוזרת לחיים ומציבה איום תיאולוגי על האסלאם. בראייתו, האסלאם הגיע לעולם בשביל להחליף את היהדות ולנכס לעצמו את כל מה שאי פעם היה יהודי, כולל מקום המקדש שאליו הודבק תואר "המסגד הרחוק" ("אלמסג'ד אלאקצא") על ידי בני אומיה במאה השביעית-שמינית לספירת הנוצרים.

לכן הם מתנגדים למצעד דגלי ישראל בירושלים, שכן מצעד כזה מראה מי הוא בעל הבית על העיר, היהדות או האסלאם, וכשהאתגר הוא אתגר דתי ההתגייסות היא טוטאלית.

נוסף לכך, בשל המשבר הפוליטי בו היא שרויה בו מזה שנתיים, ישראל משדרת חולשה. בניגוד למה שקרה בשנת 2000, בחודש הקודם ישראל לא נקטה באמצעים קשים נגד ההתקוממות הג'יהאדיסטית שהתרחשה בירושלים ובערים המעורבות. ישראל נכנעה לאיומים בשבוע שעבר ודחתה את מצעד הדגלים ועתה קיימת בישראל ממשלה עם מרכיבי שמאל המסתמכת על "האחים המוסלמים". בהתנהגותה הרופסת, בהתנהלותה המפוחדת ובגישתה הפייסנית, ישראל מזמינה אלימות.

האירוע השלישי הנמצא ברקע האירועים הוא מה שקורה במצרים. בית המשפט המצרי גזר השבוע גזר דין מות על 12 מנהיגי "האחים המוסלמים" בשל מעורבותם באירועי הדמים שהתרחשו במצרים בשנת 2013. מכיוון שמצרים נמצאת יחד עם ישראל במקום רע מאוד בתודעתם של הג'יהאדיסטים, מה שקורה בה מעלה את חמתם על ישראל, הנמצאת במצב של שלום ושיתוף פעולה ביטחוני – במשמע אנטי ג'יהאדיסטי – עם מצרים.

האירוע הרביעי המנסר ברקע הוא התנהלות ארה"ב מול העולם האסלאמי בהשוואה ליחסה לישראל במספר זירות:

הראשונה היא המפגש החמים בין ביידן וארדואן במפגש מנהיגי ברית נאט"ו השבוע. בניגוד לטראמפ שהפנה כתף קרה ומנוכרת לנשיא תורכיה, איש אידיאולוגיית "האחים המוסלמים", ביידן מראה לו פנים זוהרות המתפרשות בעולם האסלאמי כהתרפסות אמריקנית בפני הנאבקים על מקומו של האסלאם בעולם. וכשארה"ב, התומכת הגדולה של ישראל, מתרפסת בפני מנהיג העולם האסלאמי, ישראל נתפסת כמדינה חסרת תמיכה, שחולשתה המדינית מזמינה אלימות.

שנית, ההתנהלות האמריקנית מול איראן במקביל לשיבתה הצפויה להסכם הגרעין משנת 2015 והסרת הסנקציות הכלכליות מעל שלטון האייתוללות בניגוד חמור לדרישת ישראל, מאותתות לשונאי ישראל את המסר שישראל ננטשת על ידי האמריקנים.

הזירה השלישית היא הנסיגה הצפויה של ארה"ב מאפגניסטן בעוד כמה חודשים תאפשר לכל לוחמי הג'יהאד לשוב ולהתבסס בה כפי שהיה תחת שלטון הטאליבן עד שנת 2000. הג'יהאדיסטים מקבלים עידוד רב מעניין זה.

נוספת לכך ההשפעה הגוברת של מוסלמים בארה"ב, הפעילות האנטי ישראלית של חברות הקונגרס המוסלמיות והכתף הקרה שמפנה המפלגה הדמוקרטית לישראל. כל אלו מציגים את ישראל במצב היוצר בקרבם את התחושה שעכשיו אפשר לתקוף את ישראל ולהוריד אותה מבמת ההיסטוריה.

ארבעת האירועים הללו הם הרקע לאווירה הטעונה נגד ישראל בימים אלו. התקשורת החברתית הערבית גדושה במנות גדולות של תעמולה אנטי יהודית ואנטי ישראלית, והיא מעלה את רמת האלימות נגד ישראל בכלל ונגד שליטתה בעיר הבירה שלה בפרט.

ישראל חייבת להראות לכל שונאיה שבעת הזו אין קואליציה ואין אופוזיציה אלא אגרוף ברזל אחד, נחוש, חזק ומסוכן. אסור בתכלית האיסור להיכנע לדרישת הסוס הטרויאני הג'יהאדיסטי הנמצא בקואליציה לבטל את מצעד הדגלים, כי ויתור ישראלי בנקודת זמן ומקום זו רק יגביר את תאבונם של הג'יהאדיסטים ויעלה את סף הדרישות שלהם.