לאחר שנה וחודש בתפקיד, נפרדה היום (ג') השרה להגנת הסביבה ח"כ גילה גמליאל (ליכוד) מאנשי משרדה וחזרה לספסלי מליאת הכנסת כחלק מהאופוזיציה. את הלשכה היא העבירה אל ח"כ תמר זנדברג בברכת הצלחה רבה.
במאי אשתקד תיארנו כאן את מפת הדרכים והאתגרים שעומדים בפני גמליאל: "השרה צפויה ללמוד מהר מאוד שכמה מהדברים החשובים ביותר שעליה להגן עליהם בכלל לא חונים במשרדה והיא תצטרך לא אחת להילחם על הבריאות ורווחת החיים של כולנו והדורות אחרינו. בתפקידה החדש, חוסר ערנות ומקצועיות יובילו בהכרח לא אחת לטעויות ללא אפשרות תיקון". אם נודה על האמת, לא הענקנו אז לשרה החדשה קרדיט גבוה מדי.
אולם שיחות עם ראשי ארגוני הסביבה ושמירת הטבע חושפות שבתקופתה בתפקיד, השרה גמליאל הצליחה להטביע חותם משמעותי במשרד הקטן והחשוב, שנאבק בשינויי האקלים, ובמיוחד בנזקי זיהום האוויר והסביבה, בשלל דרכים.
"כל הנושאים שהיא התייחסה אליהם בתקופת כהונתה קודמו בצורה מדהימה, שלא לומר ראשונית", אומר עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל עמותת "אדם טבע ודין". "בטיפול בענייני אקלים, חוק הפיקדון שחיכינו לו עשור ועוד מהלכים שהובילה וקידמה".
בין היעדים שהוגדרו: הרחבת חוק פיקדון הבקבוקים על מכלי 1.5 ליטר, העברת חוק אקלים ישראלי להפחתת פליטות של גזי חממה ולהתייעלות אנרגטית בדומה למדינות מתקדמות אחרות, הטמעת הנחיות מנהל התכנון לחיוב תחבורה ציבורית נגישה במסגרת תוכניות בנייה ופיתוח חדשות, תוכנית לאומית להפחתת חומרי הדברה בפירות ובירקות והמאבק בתעשייה הפטרו־כימית המזהמת במפרץ חיפה.
בדקנו את היעדים הללו, ונושאים נוספים שהשרה היוצאת גמליאל קידמה, ונראה שהיא מסיימת את תפקידה עם הישגים משמעותיים והתקדמות ניכרת במאבק במשבר האקלים.
פיקדון על בקבוקי 1.5 ליטר
לאחר 20 שנה של ויכוחים ודיונים משפטיים, החילה גמליאל את חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים, מהלך שיכנס לתוקפו ב־1 בדצמבר 2021. גם אם בג"ץ דחק בה לעשות כן, היא נדרשה לגב חזק כדי לקבל את ההחלטה. על פי דוברות המשרד להגנת הסביבה, ההיערכות לקראת החלת החוק נמצאת בעיצומה. כלובי הבקבוקים (המחזוריות) ייעלמו מהרחובות, ויוחלפו במכונות איסוף אוטומטיות.
"פעילות השרה בתחום הטיפול בפסולת בכלל ופלסטיק חד פעמי בפרט, עם החלת חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים וההחלטה להפסיק את הקמת משרפות האשפה, היא חשובה מאוד ופותחת פתח להתמודדות סביבתית מיטבית עם בעיות קשות", סיכמה מנכ"לית "צלול", מאיה יעקבס. "אמנם שלב היישום וההוצאה לפועל הם האתגרים הגדולים העומדים בפנינו, אולם ללא הצעד הראשון והחשוב של עצם ההחלטה, לא היינו מתקדמים הלאה כלל".
פינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה
יחד עם ראש הממשלה היוצא נתניהו, הקימה גמליאל את ועדת המנכ"לים לבחינת עתיד מפרץ חיפה, שגיבתה את עמדת השרה "להביא להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה". עם כניסתה לתפקיד, גמליאל הצהירה כי "המשרד להגנת הסביבה בראשותי יוביל את המהלך הלאומי של סגירת מפעלי מתחם בז"ן בחיפה", והמהלך אכן יצא לדרכו.
חוק אקלים לישראל
לראשונה, יחד עם עמותת אדם, טבע ודין, הניחה השרה גמליאל על שולחן הממשלה היוצאת חוק אקלים מקיף הכולל קביעת יעדים לאומיים, הקמת ועדת מומחים עצמאית ויצירת מנגנונים לדיווח ובקרה. מטרת החוק היא ליצור מסגרת מתכללת למאבק של מדינת ישראל במשבר האקלים.
בין שאר הפעילויות: אסטרטגיית הפסולת החדשה שגיבשה ובמסגרתה ההחלטה על ביטול הקמת "משרפת השומרוני הטוב" במעלה אדומים, הקצאת 150 מיליון שקל להקמת מרכזי מחזור חדשים, הרחבת חוק פסולת אלקטרונית למחזור של אופניים וקורקינטים חשמליים שהגיעו לסוף חייהם, שורה של מהלכים לצמצום השימוש בכלי הפלסטיק החד־פעמיים ועוד.
מחליפתה של גמליאל בתפקיד, תמר זנדברג, היא פעילה בולטת למען הגנת הסביבה בכנסת, ונכנסת לתפקיד כשהיא כבר מכירה כמעט את כל האתגרים שניצבים בפניה. ייתכן שהאחריות על כתפיה אפילו כבדה יותר מאשר על גמליאל. עם זאת, נראה כי עבודתה כעת תהיה קלה יותר הודות לעובדה שחברותיה לממשלה, שרת התחבורה מרב מיכאלי ושרת האנרגיה קרין אלהרר, חולקות את דעותיה בתחום הגנת הסביבה. "יש בהחלט מקום לאופטימיות", אומר עו"ד עמית ברכה. "בפעילות כזאת חייב להיות ממשק הדוק בין השרה להגנת הסביבה לבין שרת האנרגיה ושרת התחבורה".
