לכבוד ראש הממשלה החלופי ושר החוץ יאיר לפיד: שלום, אני יעל שבח. אזרחית במדינתך שלא בחרה בך. אני מניחה שאתה לא מכיר אותי. אני אחת מתשעה מיליון אזרחים פה, כאלו שבשנים הקרובות כנראה תהיה אחראי עליהם.
אשמח להציג את עצמי. אני תושבת חוות־גלעד, יישוב קהילתי בלתי מוסדר בעומק השומרון, מה שנקרא כיום "ההתיישבות הצעירה". אתה בטח מכיר יותר את המונח "מאחז". יש לי שישה ילדים. אני אלמנת טרור.
לפני שאפרט את סיבת פנייתי אליך מעל דפי העיתון אני רוצה לספר לך סיפור. לפני כשלוש שנים וחצי ישבנו שבעה על בעלי בחוות־גלעד, אחרי שהקמנו כאן בית עלמין לאחר הירצחו. בין מאות המנחמים שהגיעו ביקרו אותנו גם המון פוליטיקאים, עיקרם מצד ימין של המפה. הם הגיעו לנחם, וחלקם גם הגיעו להלוויה ואף דיברו בה – למשל, ראש הממשלה המכהן נפתלי בנט.
בימים ההם, בראשית 2018, אתה היית חבר אופוזיציה באחת מממשלות נתניהו האחרונות. כבשת רבים בדיבוריך ונתת תקווה ואמונה שאתה מעוניין בפוליטיקה אחרת. שבאת לחבר ולאחד. שבאת לשנות. כאלמנה טרייה שיושבת שבעה, רציתי שיגיעו לנחם אותי גם פוליטיקאים מהשמאל. רציתי שברגליהם הם יספרו לי שכואב להם לא פחות משכואב לי. אז כתבתי לכם, לכל אחד ואחד מכם. מתוך שברוני ואבלי ביקשתי את בואכם.
ואכן, הגיעו כמה מהם. ואכן השיחות איתם היו רבות משמעות, ואני מקווה שהן נותרו חקוקות גם בליבם ולא רק בליבי. עם כל מי שהגיע דיברנו – הוריו של רזיאל ואחיו ואני – על דמותו, על אהבתו לעם ולארץ, על חיי המסירות והשליחות שהוא חי כל חייו. דיברנו על בנייה ועל התיישבות, על העבר ועל ההווה, על החיים ועל המוות.
אתה, כבוד השר לפיד, לא באת לכאן. השבת להזמנתי בדוא"ל מאוד כללי ויבש. אתה, שכוחך במילים, כתבת בקצרה שבאבל וכאב אין ימין ושמאל, ושממקומך אתה כואב ואבל איתנו. הוספת ששמעת על דמותו וראית את פניו של בעלי, וחתמת בברכת בשורות טובות.
אני מניחה שלא התכוונת לפגוע. אולי חשבת שבאמת אין מקומך איתנו והזמנתי נבעה מנימוסין בלבד. לא ראית בעצמך מחויב להגיע. לא הכרת אותי ולא את הסיפור שלנו. וזה בסדר גמור.
היום, אחרי שלוש שנים וחצי, הגעת לאן שהגעת הרבה בזכות העם הזה, המבקש שינוי שאתה מתחייב פעם אחר פעם להביא. אבל אני לא יכולה לחשוב על השינוי הזה בלי לחשוש שהוא כולל בתוכו התעלמות או דחיקה של חלק גדול מהעם, חלק שלם שהיה רוצה להיכלל בשינוי הזה בלי להיפגע ולהינזק. אני מדברת בין השאר עלינו כאן בהתיישבות.
בימים עברו, כשעוד היית עיתונאי בעל השפעה על דעת הקהל, אני יודעת שסיירת פה, ומניחה שהכרת את האנשים והתרשמת מהיישובים ביהודה ושומרון. אולי גם היום אינך שוכח את הסיורים בחבל הארץ המרהיב הזה.
אני רוצה לבקש ממך בקשה שבעיניי איננה גדולה מדי ואף לא כל כך מיוחדת: אל תדחק אותנו הצידה.
הזכות לפתוח
אם תצליח הממשלה הזו, אתה עתיד להיות ראש הממשלה – ועליך החובה לבנות את הגשר. לוודא שהקו הירוק, שרבים מבני המחנה שלך רואים בו חומה בצורה שאין שום דרך לעבור אותה, הוא רק קו המצויר על המפות. על אף הסוגיה הפוליטית שהוא מביא איתו, מאחוריו נמצאים אנחנו, אזרחי עמך ישראל המבקשים לא להפוך לאויב.
עליך מוטלת המשימה, כבר עכשיו, להגיע אלינו, להכיר באמת, להקשיב ולהבין שהסיפור הישראלי אינו כולל רק את בוחריך כי אם גם את מי שלא בחרו בך ולא שייכים למחנה שלך.
הבטחת פוליטיקה אחרת. בעיניי "אחרת" משמעה בראש ובראשונה אצילות. משמעה ההבנה שחובתך לשמוע גם את מי שאינם חושבים כמוך; ההבנה שכאשר תצטרך להחליט החלטות הרות גורל על ההתיישבות או על זהות המדינה, יעמדו בעיני רוחך כל מי שההחלטה נוגעת לגורלם.
ההבנה שאם תקבל דוא"ל מאם לשישה ילדים בהתנחלות נידחת המבקשת לחבר בינך ובינה בנסיבות כלשהן (בעזרת השם רק בנסיבות חיוביות), חובתך תהיה לכל הפחות להתקשר אליה ולהקדיש לה מעט יותר מכמה מילים וירטואליות.
ההבנה שגם אם תגיע לאוכלוסייה אוהדת פחות ויטיחו בך מילים שלא ממש ינעמו לאוזניך, עדיין תטה אוזנך אליהם, עיניך יביטו בעיניהם וליבך ייפתח לקראתם.
אני בטוחה שהגשר הזה, שתבנה (אם תרצה בכך) בעמל יחד עם שאר המשימות הרבות העומדות בפניך, יהפוך לדרך דו־סטרית שיעברו בה המוני אנשים בעלי דעות שונות וילמדו לפתוח את ליבם וראשם זה לקראת זה. ולך תעמוד הזכות להיות מי שבנה אותה ויצר ערוץ פתוח שעד כה היה סגור ומסוגר.
במעט שאני רואה ממקום מושבי אי שם בין ההרים, ניכר שרב המחבר על המפריד ביננו. גם אנחנו כמותכם רוצים בטובת הארץ הזו, גם אנחנו רוצים שהיא תצליח ותשגשג ושלכולם יהיה טוב לחיות בה.
אני פותחת בפניך ובפני חבריך את דלת ביתי, אני בטוחה שיחד איתי פותחים את דלתם ואת ליבם עוד רבים מבני ההתיישבות המעוניינים להשתתף, להשפיע ולהיטיב עם בני עמנו. אני תקווה שתסכים לראות בכך הזדמנות להוכיח וליישם את מה שאתה מבקש, שאפשר גם אחרת.
ובתפילה שה' הטוב יאיר דרככם ויפתח עיניכם להבחין בין טוב לרע ולבחור בטוב.
