אחד החסרונות הבולטים של הממשלה שהושבעה השבוע, הוא חוסר הייצוג שקיים בה לאוכלוסיות גדולות במדינת ישראל. אין שרים חרדים בממשלת בנט ולפיד, וגם אין מספיק שרים מהפריפריה. ייצוג של מגוון חלקי החברה הוא לא חזות הכול, אבל יש לו פוטנציאל לחיזוק האמון של הציבור בממשלה. כשם שכנסת מגוונת תורמת לאמון ברשות המחוקקת, וכשם שהרכבי שופטים ודיינים מגוונים בבתי המשפט ובבתי הדין תורמים לאמון ברשות השופטת, כך גם שולחן ממשלה מגוון עשוי לזכות לאמון גבוה יותר בחברה הטרוגנית כמו החברה הישראלית. עם זאת, חשוב לזכור שיצירת האמון חשובה לא רק בין הציבור לממשלה אלא גם בתוך הממשלה עצמה. הגיוון הרב שהיה בממשלה היוצאת, לא הציל אותה מהאמון הנמוך ששרר בין נתניהו לגנץ, שני האנשים הבכירים שהובילו אותה.
בנט ולפיד מבטיחים שידאגו לצרכיה של החברה החרדית אף שאינה מיוצגת בממשלתם. מעניין לבדוק כיצד ואם המודל הזה עובד במישור המוניציפלי. בעיר אחת בישראל יש כבר מספר שנים קואליציה דומה מאוד לקואליציה שהוקמה השבוע בכנסת. למעלה מעשרים אחוזים מתושבי ערד הם חרדים, אחוז ניכר בעיר הם מצביעי ליכוד, ובכל זאת, כבר שש שנים שהחרדים והליכוד אינם שותפים לקואליציה של ראש העיר ניסן בן־חמו. הדמיון לממשלה הנוכחית אינו מסתכם בהיעדרותם של הליכוד והחרדים. בן־חמו היה עד לא מזמן ראש העיר היחיד בארץ שהיה מזוהה עם מפלגת יש עתיד, מפלגתו של ראש הממשלה החליפי. שותפיו לקואליציה העירונית הם ישראל ביתנו, ובין השאר הוא נתמך באופן שאינו רשמי גם על ידי קהילת בני עקיבא בעיר. הקהילה החרד"לית בערד לא תמכה בו, כך שגם הפילוג שמתקיים כעת בתוך הציונות הדתית ביחס לממשלה, בא לידי ביטוי בערד.
כמו ראשי הממשלה החדשה, גם בן־חמו טוען שאין לו אידיאולוגיה אנטי־חרדית, אלא רצון לקדם את העיר במודל שונה מזה שנכשל לדבריו טרם כניסתו לתפקיד. "לא נכנסתי לעירייה עם אג'נדה של 'לא רוצה חרדים'", הוא מצהיר. "כשהתחלתי להתמודד על ראשות העיר, אמרו לי שאם אני רוצה לנצח בבחירות אני חייב לעבור דרך החצר של גור. מכיוון שכולם ראו את ההידרדרות של ערד בעשרים השנים האחרונות, הבנתי שאם לא אשנה את הבסיס ואייצר משהו חדש, לא יקרה כלום. אני לא יכול שיאיימו עליי בפירוק הקואליציה אם לא אעביר כסף למוסדות של חסידות גור. ראשי ערים צריכים להיות עצמאיים בתוכניות שלהם להובלת העיר, בלי שאיזה פוליטיקאי מלמעלה יגיד להם 'את זה אתה יכול לעשות ואת זה לא'".
ראש העיר ניסן בן־חמו לא פוסל כניסה של החרדים לקואליציה שלו. "ברמה העקרונית אני מוכן. הבעיה היא שכניסה כזו מלווה אצלם ברשימת דרישות שאני לא יכול לספק"
במילים האחרונות בן־חמו מתכוון לשר השיכון היוצא ובכיר יהדות התורה, יעקב ליצמן. בעבר סיפר לי ראש העיר שליצמן זימן אותו למשרדו מיד לאחר כניסתו לתפקיד. "הוא אמר לי, כבוד ראש העיר, זה נחמד שנבחרת, אבל דע לך שבערד אני קובע מה יהיה. אם תשתף איתי פעולה, אתן לך תקציבים. לא תשתף פעולה, אני אתקע כל תהליך אפשרי שקשור לערד. אמרתי לו 'תודה רבה, אבל בדיוק בגלל הבריונות הזאת 72% מתושבי ערד בחרו בי'".
אף שהאוכלוסייה החרדית אינה מיוצגת בקואליציה שלו, בן־חמו טוען שהוא דואג לצרכיה המקומיים כמיטב היכולת. "יש דברים שקבועים בחוק בנוגע למה שהם צריכים לקבל. הם מקבלים מוסדות חינוך, גני ילדים ובתי ספר, בהתאם לכמות הילדים שלהם. אני גם נותן הקצאות קרקע לבתי כנסת, הכול במידה. האם הם יקבלו קרקעות להקמת כוללים? אולי לא, כי את זה אני לא מחויב לתת. אין פה אפליה אלא מתן צרכים לפי הנדרש. בקדנציות שקדמו לי הם קיבלו פי שניים מהצרכים שלהם. ברמה העובדתית, בשש השנים שאני מכהן, בניתי עבורם גני ילדים ובתי ספר יותר מכל ראשי העיר שקדמו לי". בן־חמו לא פוסל כניסה של החרדים לקואליציה שלו. "ברמה העקרונית אני מוכן. הבעיה היא שכניסה כזו מלווה אצלם ברשימת דרישות שאני לא יכול לספק, ולכן זה לא על הפרק".
ניתוק מהיר מדי
מי שרואה את הדברים אחרת הוא יצחק וייס, אחד מחברי מועצת העיר מטעם חסידות גור. לדבריו, כל מה שהושג עבור הקהילה החרדית בערד, הושג רק בזכות העובדה שיהדות התורה הייתה בממשלה. "הציבור החרדי מודר מכל השירותים של העירייה. כל מה שאנחנו משיגים לבד, זה מה שיש לנו. כשהרב ליצמן היה בקואליציה הוא הפעיל לחץ על משרד החינוך, שהכריח את ראש העיר לבנות עבורנו מוסדות, אבל גם זה לא מספיק. עדיין יש לנו מחסור רציני של מוסדות חינוך. חסרים לנו כ־15 גנים, וגם בית ספר לבנים ובית ספר לבנות.
"ברור שראש העיר נתן לנו יותר ממה שהיה בעבר, כי פעם היו לנו 300 ילדים במערכת החינוך והיום יש לנו 1,700. פעם הייתה כיתה אחת במחזור, והיום שבע. בנו לנו בתי ספר חדשים, אבל הם כבר התמלאו וצריכים עוד בתי ספר. אנחנו גם לא מקבלים מגרשים לבניית בתי כנסת. את בית הכנסת המרכזי השגנו במלחמות ובמאבק משפטי, וגם עכשיו יש לנו מאבק משפטי מול העירייה על ארבעה או חמישה בתי כנסת בעיר". וייס חושש מאוד שהיעדרותם של החרדים מהממשלה החדשה, תחמיר את מצב הקהילה של גור בערד. "אי־אפשר לדעת מה יהיה עכשיו כשליצמן לא בממשלה. זו באמת בעיה רצינית".
בן־חמו סבור שהממשלה החדשה יכולה ללמוד מעיריית ערד, אבל עליה ללמוד גם מהטעויות שנעשו בממשלת נתניהו שהוקמה לאחר בחירות 2013 עם לפיד ובנט, ללא החרדים. "אמרתי ליאיר לפיד שכשר אוצר הוא עשה אז טעות קריטית. החיתוך המהיר שהוא ביצע בתקציבים שלהם, היה כמו ניתוק מיידי מבלון חמצן. צריכים לעשות את זה בהדרגתיות, ולהרגיל את הגוף לנשום ללא החמצן שניתן לו לאורך זמן. צריכים לספק את הצרכים של החברה החרדית, ובמקביל למצוא פתרונות של שילוב עולם התורה עם עולם העבודה כדי להגדיל את השתלבותם של החרדים בתעסוקה".
תגובת לשכת ח"כ ליצמן: "הרב ליצמן פעל רבות למניעת אפליה כלפי ציבורים מסוימים בערד. כל ההאשמות שכביכול נשלחו איומים או ביטויים כלפי ראש העיר ברמה האישית – אינן נכונות. על כל ראש עיר לדעת כי מדינה מתוקנת לא תסבול אפליה זדונית וגזענית נגד קבוצת אוכלוסייה זו או אחרת, וכי תפקידם של נציגי ציבור לעמוד על מתן שירות הוגן ושוויוני לתושבי העיר".
