המהדורה השלושים של הקובץ "זכויות שרים", המעודכנת ל־10 בפברואר 2020 (אחרי עדכון נתניהו האחרון), קובעת כי שני אישים זכאים לדירות שרד בבירת ישראל: ראש הממשלה ושר החוץ. וכך נאמר בהחלטה: "המדינה תעמיד לרשות ראש הממשלה מעון בירושלים; מעונו של ראש הממשלה בירושלים ומחוצה לה ינוהל על חשבון אוצר המדינה" (אנחנו, כמובן). כמה סעיפים לאחר מכן, סעיף דקיק קובע: "שר החוץ זכאי לדירת שרד בירושלים; שר אחר שמקום מגוריו אינו בירושלים זכאי להחזר הוצאותיו לשכירת דירה בירושלים".
הגיונם של הדברים הוא שראש הממשלה, מקום שבתו בירושלים ולא בכל מקום אחר. אלו סמלי השלטון, וככאלה עליהם לשבת בבירה. שר החוץ, שעיקר מאבקו ברחבי העולם הוא ההכרה בירושלים כבירת הנצח של עם ישראל, אינו יכול לדרוש ממדינות מכובדות להעביר את שגרירויותיהן לבירת ישראל כאשר הוא עצמו דר בצפון תל־אביב.
הבית הלבן, משכנו של הנשיא האמריקני, הוא סמל לעוצמתה של ארה"ב. כלום יעלה על הדעת שג'ו ביידן ימשיך להתגורר בווילמינגטון שבדלאוור, או שדונלד טראמפ היה ממשיך להתגורר כנשיא בדירת הגג של מגדל טראמפ בניו־יורק או במאר־א־לגו, בית הנופש שלו בפלורידה? מקום מגוריו של סמל השלטון הראשון במעלה הוא בירושלים, ואין שום אפשרות אחרת. זה נכון לימין ולשמאל כאחד.
ראש הממשלה נפתלי בנט אינו יכול לתרץ את מגוריו ברעננה בצורכיהם החברתיים והחינוכיים של ילדיו. מדי שנה אלפי ישראלים מעתיקים את מקום מגוריהם לטובת רילוקיישן בחו"ל עבור תפקיד, מינוי, עבודה, שליחות מדינית או מסחרית, או התפתחות אישית וכלכלית. כבוגר עולם ההייטק בנט מכיר זאת היטב, לאחר שעבר בעצמו להתגורר בארה"ב במשך כמה שנים בשל תפקידו בחברת ההזנק שהקים "סאיוטה".
אין תפקיד חשוב יותר מראשות ממשלת ישראל, והוא בהחלט מצדיק "רילוקיישן" לשנתיים – עד אוגוסט 2023 – לא מישראל לתפוח הגדול אלא מגוש דן לירושלים עיר הקודש. אגב, בכל רילוקיישן יש סיכון שהמפרנס יפוטר או שהחברה תקרוס.
לעניין חינוך ילדיו של ראש הממשלה, ירושלים משופעת בבתי ספר ובמוסדות חינוך מצוינים ומובילים, ומדי שנה כמה מהם מככבים בצמרת רשימת בתי הספר המצטיינים בישראל (בנט, שכיהן בעבר גם כשר החינוך, אמור לדעת זאת). גם קהילה דתית־לאומית וחברים דתיים־לאומיים (ולא רק) יהיו להם למכביר.
נתניהו, המעדיף בסופי השבוע את קיסריה, גידל את ילדיו בירושלים. לפניו עשו כן עוד כמה מראשי הממשלה. לצד הביקורת על ההיצמדות לבלפור, יש ערך לרצונו של ראש הממשלה היוצא להישאר בבירה. אז נכון, אין ציפייה מראש הממשלה נפתלי בנט או מראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד לקחת דוגמה מיגאל אלון ז"ל ולעבור לגור ברובע היהודי בעיר העתיקה, אבל דירה נוחה במערב העיר איננה בגדר קללה.
רבים משרי החוץ גרו בבירה, וקיבלו שרי חוץ ושגרירים בבית השרד ברחוב בלפור, שהפך מאז למעון ראש הממשלה. לא מעט משרי מפלגת העבודה לדורותיה גרו בדירות שכורות בירושלים, לשכותיהם היו בירושלים והם בחרו לגור ליד מקום עבודתם. למרבה הצער, ספק אם מי משרי הליכוד אי פעם העביר את מקום מגוריו לירושלים כאשר מילא את תפקידו כשר, שהרי כ"ימנים" הם אינם חשודים בזילות ירושלים. מלימור לבנת ועד גילה גמליאל, רבים מהם עשו הכול כדי שלשכותיהם יהיו קרובות לבית, בתל־אביב.
חובה על ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט ועל שר החוץ יאיר לפיד להעביר את מרכז חייהם לבירת המדינה, גם אם ישמרו לעצמם את בתיהם הנוחים ברעננה ובצפון תל־אביב, המרוחקים שנות אור מהבירה, שדירוגה החברתי־כלכלי הוא מהנמוכים בארץ. כך הם ייתנו דוגמה לשרי הממשלה החדשה, שגם הם נכון שיעתיקו את מגוריהם לבירת ישראל, ויסגרו את לשכות משרדיהם בתל־אביב כמתחייב מהחלטות הממשלה, ובכך יעלו את קרנה ויתקנו את הדרה של ירושלים.
