התיעוד הקשה מהחתונה בדיר אל־אסד, שהסתיימה בתקיפת שוטרים ובביזיונם, הוא התוצאה של פרעות עכו, לוד, רמלה, כפר־קרע, כפר־כנא, אום אל־פאחם והרשימה עוד ארוכה. באירועי הטרור הקשים הללו חלקים מהחברה הערבית הרשו לעצמם לפתוח במרד כולל ואלים מאוד, שבמהלכו הם ניסו בידיים חשופות ובנשק קר לרצוח יהודים חפים מפשע שנקלעו לזירות השנאה.
מבצע "חוק וסדר" הסתיים "בהצלחה", כך טען מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי, שבועיים בלבד אחרי שהתחיל. אולם למעשה הוא הסתיים ללא חוק וללא סדר. למרות האירועים הקשים שנחשפנו אליהם בחודש שעבר, ומופיעים כעת בסדרה ארוכה של כתבי אישום נגד חלק מהפורעים, הם לא חשפו את נשק יום הדין.
הנשק הזה מחכה מתחת לכריות, בארונות המצעים, בחצרות הבתים ובמחסנים הסגורים. מדובר כמובן בכמויות עצומות של אקדחים, רובים ומטענים. כיום כל הטוב הזה מופנה לאלימות במגזר הערבי פנימה, אך ללא ספק הוא יופנה כלפינו בעימותים הבאים.
הניסיונות להילחם בפשיעה בחברה הערבית ולצאת להגנת האוכלוסייה הנורמטיבית שבתוכה, היו במשך שנים חלשים ומגומגמים. תחנות השיטור שהוקמו ביישובים הערביים לא הביאו לתוצאות המיוחלות ולא אחת הועלו באש ברגע. היו רבים שהתריעו כי כמויות הנשק ואמצעי החבלה שקיימות בתוך הכפרים לא ישמשו תמיד רק לחיסול חשבונות פנימיים, אלא יופנו בסוף גם כלפינו בכבישי ישראל וביישובים יהודיים ומעורבים.
במציאות של 2021 להחזיק בנשק לא חוקי בחברה הערבית זה דבר אלמנטרי שמבטיח את כבודה וחוזקה של המשפחה. גם "הטובים" נאלצים לקחת חלק במשחק הזה ולהגן על חייהם. לא אחת, כך סיפר לי גורם בכיר במשטרה, מריבה על כדור בין שני ילדים בבית הספר בבוקר תסתיים במרחץ דמים וירי לעת ערב. הבנאליות של הכאוס.
אזרחי החברה הערבית החפצים בחיים משותפים ושקט מוצאים את עצמם בימים אלה שומרים על שתיקה. משתדלים לא להתערב, לא מנסים לגנות או להוקיע את הפורעים. הם מבינים, כנראה, שזה הזמן להיות בצד של החזקים ולשמור על פרופיל נמוך.
מה שהביא אותנו למציאות הכאוטית הזו הוא גמגום משטרתי, מערכת משפט חלשה ומקילה, פרקליטות שלא עושה די כדי להביא את הפורעים לדין ומדיניות ממשלתית בת עשור ויותר של טמינת הראש בחול. המציאות הזו היא שגם מאפשרת השבוע כנס אנטי ישראלי בכנסת ישראל.
על מדינת ישראל להתעורר ולהכיר בבעיה. היא צריכה להתמודד איתה כפי שמתמודדים במדינות ערב ולא במחדל המשילות האירופי. צריך לזכור שפרעות המרד הערבי שבהם רצחו, שרפו, בזזו ופגעו ברכוש יהודי וברכוש הציבורי היו בצל הירי הכבד מעזה לעבר יישובי הדרום וגוש דן. בסבב הלחימה הבא, שלא מן הנמנע שייערך בהשתתפות חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האסלאמי – אין ספק שנמצא את עצמנו גם בחזית פנימית, מצד מנהיגי התנועה האסלאמית שילבו את הטרור. בתרחיש שכזה משטרת ישראל לא תוכל לסייע ולהגן על חיי היהודים בעכו, לוד, רמלה, ירושלים, יפו ובשטחים נרחבים בתוך גבולותינו, שינותקו מהמדינה כמו גוש משגב באירועי הדמים בחודש הקודם.
במערכה הבאה נצטרך להתמודד בכל החזיתות באופן שידענו כמותו בימי פרעות העבר בהיסטוריה. הפדאיונים כאן והם שלחו לנו רמז למה שצופה לנו העתיד.
