לאחרונה נפגשנו בתופעות מטרידות ביותר על רקע החלפת השלטון. הדיון בכנסת גילה חוסר מכובדות ניכר ונאומו של ראש הממשלה היה חסר כל מרכיב של הפנמה ותקווה. ראשי הקואליציה הקודמת לא היו מסוגלים לשום לקיחת אחריות עצמית, ואפילו לא ללמידה מזערית של איחולים טובים למחליפיהם. אבל מעבר לכל בלט הזמן הקצרצר שבו נפגש ראש הממשלה היוצא עם ראש הממשלה הנכנס לעדכון ולהכוונה.
כל התופעות האלה הן אכן מבישות ומצערות אבל גם אנושיות למדי. הצד האנושי מתבסס על הקושי להכיר בהפסד ובאובדן שליטה, כמו גם הכעס והתסכול מההחמצה על חודו של קול. מעבר לכך יש לשער שמחמיצי הפנים מודעים בתוכם לכך שהם אלה שהביאו על עצמם את התוצאה. העובדה שהתנהגות מבישה היא פעמים רבות גם "אנושית" אינה יכולה לשמש כפטור קבוע למעשים פגומים. שאחרת כמעט כל כישלון שלנו כבני אדם לא יצריך שום לקיחת אחריות ונקיטת צעדים, שהרי לכאורה חולשותינו האנושיות עלולות להצדיק כמעט כל עוולה.
אבל ישנו כאן היבט נוסף שאין להתעלם ממנו. כבני אדם אנו עוברים חוויות מכוננות רבות למדי ואף עסוקים ימים ושנים בתפקידים ובמסגרות מגוונים. היכולת שלנו לסכם תקופה ארוכה שעברה עלינו, חשובה ככל שתהא, היא מוגבלת מאוד. תשאלו למשל את בוגרי מערכת החינוך, בתום 12 שנות לימוד כיצד "יסכמו" את ימיהם בבית הספר. במקרה הטוב נזכה לשמוע רצף של משפטים ספורים בהם ההד של מאות ימים וחברים, מבחנים ואירועים יישמע דל במיוחד.
אפילו ניסיונות לסכם את תקופת הילדוּת בבית ההורים ישמעו מביכים. גם חיים משותפים של זוגות רבים מביעים את עצמם בסיכומים מילוליים כמעט סתמיים. העומק הממשי של תקופות ואירועים חשובים מתבטא יותר בתודעה הנצברת שלנו, בחלומות הלילה ובהתנהגות הלכה למעשה ביום. דברי ימי חיינו נצברים ומשוחחים באופן שבו חיינו נמשכים ובעיצוב של הדור הבא. מובן שגם הספרות והאמנות בכלל, כמו גם המורשת המשפחתית והאישית, הם הביטוי האותנטי לחוויות שלנו.
במובן מסוים גם שלטונו הארוך, המשפיע והמורכב של נתניהו אינו ניתן להעברה בשיחה מפורטת. במקום התודעה האנושית הפרטית אשר סופגת את חוויות האדם, במקרה הזה התודעה הלאומית הנמשכת היא זאת שמכילה את הישגיו ומחדליו. סדרי שלטון שנשמרו או נבנו ואחרים שאוימו או נהרסו הם חומרים משפיעים ואמינים יותר מאותה שיחה שהתקיימה בין נתניהו לבנט, על מה שנאמר בה ובעיקר על מה שלא נאמר בה. זאת בצד מעשים, כתבים, רשמים ודמויות שנכנסו ויצאו בין החדרים ובין האירועים. כל אלה קיימים בתודעה הפוליטית שלנו ורישומם בוודאי קיים גם במסמכים ובמוחות של שליחי ציבור ועובדי ציבור.
אין בכך כדי לפתור את החמיצות הרבה שחשנו בהעברת השלטון. גם אין בכך כדי לכסות על נתונים סודיים או חיוניים שאולי לא נמסרו כראוי לראש הממשלה הנכנס. אבל ממילא בחיינו האנושיים הסיכומים הנאמרים בסופן של תקופות הם כאמור לעיל מצומצמים ובלתי מספקים. במידה רבה המעשים והדוגמה האישית שתפגין לטוב, או חס וחלילה לרע, ממשלת בנט-לפיד הם אלה שבדיעבד יקבעו מה באמת עבר לתודעתם של המנהיגים החדשים כאשר השלטון הפורמלי והמחייב עבר לידיהם, ואלה הידיים האמורות לנהוג באחריות ובענווה.
