לאן הולכות שיחות הגרעין בווינה? תלוי את מי שואלים. האיראנים מנפקים הודעות לתקשורת וטוענים שהעניינים הולכים ומסתדרים, אף כי יש עדיין עיכובים. גם הרוסים מסמנים שהכיוון חיובי. האמריקנים מצדם מצביעים בעיקר על המשוכות שצריך עדיין לעבור בדרך להסכם. האירופים והסינים מעדיפים לשמור על פרופיל נמוך.
אבל גם בלי מידע מחדרי חדרים, תמונת המצב ברורה למדי. באופן עקרוני, איראן וארה"ב רוצות מאוד להגיע להסכם עד אוגוסט, אז ייכנס לתפקידו הנשיא הנבחר איברהים ראיסי. בטהרן מעדיפים כנראה שההסכם, שיהיה כרוך בוויתורים שיקוממו את השמרנים, יירשם עדיין על שמו של רוחאני. וושינגטון וחמש המעצמות מעדיפות גם הן לסגור עניין לפני אוגוסט, מתוך הבנה שאם הדדליין הזה לא יושג, ראיסי לא ימהר להשקיע את עצמו במשא ומתן. יהיו לו עניינים אחרים, דחופים יותר. ויש גם חשש שאולי איראן משחקת משחק רמייה מסוכן. כזה שמטרתו לאפשר לה – בהיעדר פיקוח נאות – להאיץ את מאמציה לייצר אורניום מועשר בכמות שתספיק לפצצה אחת. כוח המיקוח שלה אז יהיה אחר לחלוטין.
האבסורד הוא שגם בוושינגטון וגם בטהרן היו רוצים להגיע להסכם גרעין שפחות או יותר מזכיר את מודל 2015. אבל הזמן קצר, והפער בין עמדות הצדדים רחוק מכדי שניתן יהיה לגשר עליו. גם ההתלהבות ותחושת השליחות שליוו אז את המגעים אינם קיימים היום, ואי אפשר לחצות את אותו נהר פעמיים. יותר מדי מים עכורים עברו מאז מתחת לגשר. הדם הרע וחוסר האמון מרעילים את אווירת המשא ומתן. גם בחירתו של ראיסי בשבוע שעבר אינה תורמת לשיחות. ראיסי אמנם התבטא ערב הבחירות בעד שיבה למשא ומתן, אבל ההנחה היא שזו התבטאות מהשפה ולחוץ. בשנים שקדמו לבחירות, עמדתו הייתה הפוכה.
"גלולות הרעל" של טראמפ
לא פחות חשוב מכך, ראיסי, המכונה "התליין מטהרן", נמצא ברשימת הסנקציות של מחלקת המדינה האמריקנית, בשל חלקו בהוצאות ההמוניות להורג של אלפי אסירים פוליטיים בשנות השמונים. גישתו של הנשיא ביידן לנושאים של זכויות אדם שונה לחלוטין מזו שאפיינה את טראמפ. הוא אמנם נמנע מלכנות את ראיסי תליין ורוצח כפי שכינה את פוטין, אבל בוושינגטון לא רוצים ולא יכולים להוציא את ראיסי מרשימת הסנקציות. אחת הדרישות האולטימטיביות של איראן היא ביטול כל העיצומים שהושתו עליה, אבל האמריקנים כבר הבהירו היטב שזה לא יקרה. יש רשימה של 700 סנקציות לפחות שהושתו בתקופתו של טראמפ. חלקן מכונות על ידי הפרשנים "גלולות רעל", שמטרתן המוצהרת למנוע חזרה להסכם הגרעין. את הסנקציות הללו הממשל הנוכחי לא יוכל או יתקשה מאוד לבטל.
מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי, בריאיון לאתר בלו־פס: "יכולתם של פקחי הוועדה לפקח על אתרי הגרעין האיראניים מוגבלת ביותר. המצב הנוכחי לא יחזיק מעמד לאורך זמן. אנחנו על מכונת הנשמה"
דרישה נוספת של האיראנים שהממשל האמריקני לא יוכל כנראה להסכים לה, היא התחייבות ששום ממשל בוושינגטון בעתיד לא יוכל לסגת שוב מהסכם הגרעין, אם וכאשר ייחתם. במיוחד כאשר האיראנים מתעקשים שתוכנית הטילים הבליסטיים של איראן אינה נתונה כלל למשא ומתן, כפי שהצהיר ראיסי עם בחירתו. גם התנהלותה האזורית של טהרן – תמיכתה בטרור, בחיזבאללה, בחמאס, בשלטון האימים של בשאר אסד ובמורדים החות'ים בתימן – איננה חלק ממעטפת המשא ומתן.
ברקע המאבק האזורי רק מתרחב, וחלקים ממנו שהיו סמויים עד כה הופכים גלויים. למשל המאבק על הברחות הנפט בנתיבי הים, שמממנות את פעילות הטרור ואת תוכנית הגרעין האיראנית, ושעלולות לגרום לאסונות אקולוגיים רחבי היקף. אז נכון, ישראל יצאה בזול יחסית מאסון המכלית בחורף האחרון, אבל העיוורון שלה לנעשה במימי הים התיכון נחשף, וזו נקודת תורפה משמעותית. מה גם שהברחות הנפט לסוריה נמשכות כסדרן. רק השבוע הגיעו לסוריה שלוש מכליות נפט איראניות. חלק הולך לסוריה, אבל חלק נוסף מגיע לידי חיזבאללה ומוברח ללבנון. הדבר מעצים עוד את כוחו של ארגון הטרור, במדינה שהולכת ושוקעת לאבדון כלכלי.
לעיקשות האיראנית יש סיבות טובות. ככל שזמן המשא ומתן מתארך, איראן צוברת עוד ועוד אורניום מועשר ומתקרבת לפצצה. כוח המיקוח שלה מתחזק עם כל יום שעובר. לעומת זאת, היכולת לפקח על מה שקורה באתרי הגרעין האיראניים הגיעה לשפל מסוכן. בראיון שנתן השבוע מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי, לאתר "בלו־פס", שהוא חלק ממערך התקשורת שעובד מול האו"ם, הוא לא טייח את המציאות. "יכולתם של פקחי הוועדה לפקח על אתרי הגרעין האיראניים נכון לעכשיו, מוגבלת ביותר", הודה. "בדו"ח האחרון שלי לוועדה בניתי טבלה המדגימה את כל האלמנטים הנסתרים מעיני הפקחים. על הציבור להבין את המצב. מה שאני אומר כרגע הוא שאסור לנו להיות מוגבלים יותר. המצב הנוכחי לא יחזיק מעמד לאורך זמן. מה שיש כרגע אינו תחליף לגישה נכונה לאימות תוכנית גרעין מסדר הגודל האיראני. אנחנו על מכונת הנשמה".
גרוסי מתכוון בין השאר לכך שהצנטריפוגות ממשיכות כל הזמן להסתובב ולהעשיר אורניום. במיוחד הדור המתקדם של הצנטריפוגות מסוג IR־9, שמהירותן גדולה פי חמישים והיא מאפשרת להן להעשיר יותר אורניום לדרגת ניקיון גבוהה יותר בהרבה פחות זמן. וזה אחרי כל המבצעים בנתנז ובמקומות אחרים. כן, הייצור נפגע באופן משמעותי, אבל מהר מאוד הצנטריפוגות חזרו להסתובב. המשמעות הנגזרת מכך היא שאיראן הולכת ומתקרבת לפצצה בדיוק בזמן שממשל ביידן רוצה אמנם לחזור להסכם הגרעין, אבל בתנאים אחרים ומשופרים. הוא רוצה הסכם לטווח זמן ארוך יותר, שיכלול את תכנית הטילים הבליסטיים של איראן והתנהלותה האזורית, קרי התמיכה בחיזבאללה, חמאס, החות'ים והמיליציות השיעיות בעיראק, שהפכו לכאב ראש רציני ביותר עבור הכוחות האמריקנים המוצבים שם.
הורדת ידיים
ואם לא די בכך, השבוע הסתיימה רשמית תוכנית הפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שלפיה על האיראנים לשמור את נתוני הפיקוח עבור פקחי הרשות. כלומר, לא להשמיד את החומר שנמצא במצלמות של הוועדה בתוך אתרי הגרעין. אבל ימים ספורים לפני כן, לראש הסוכנות רפאל גרוסי לא היה מושג אם האיראנים ייעתרו וימשיכו בתוכנית הפיקוח. בריאיון הודה גרוסי כי האיראנים לא טרחו להשיב לו עד כה אם בכוונתם להמשיך בהסכם. "אני עדיין מנסה לדבר איתם", אמר. "אני אומר להם, עלינו לשבת ולדבר וירטואלית או פנים אל פנים. ואם בכוונתם להתחיל למחוק את מה שתועד במצלמות בתוך אתרי הגרעין, עליהם לעשות זאת בנוכחותנו. ככלות הכול מדובר בציוד ששייך לנו".
בקיצור, חוסר האונים שמבטא גרוסי רחוק מלהיות מוגזם. כשהוא אומר "אנחנו על מכונת הנשמה", הוא מתכוון לכל מילה. ולאיראנים מבחינתם יש סיבה טובה להמשיך להוציא לו את הנשמה כדי למנף את כוח המיקוח שלהם וללחוץ הכי חזק שהם רק יכולים. האיראנים ניצלו השבוע את ההזדמנות עד למקסימום. סגן שר החוץ האיראני, עבאס ארקצ'י, הודיע בתחילת השבוע על פסק זמן בשיחות כדי לאפשר להנהגה לקיים התייעצויות. המסר שלו היה "איראן קרובה יותר מאי פעם להסכם, אך עדיין יש פער ומשימת הגישור אינה קלה".
בינתיים משחק הורדת הידיים נמשך. השבוע דווח על תקלת חשמל מסתורית בכור הגרעיני בבושהר. בהמשך פרסמו האיראנים ידיעה רשמית על ניסיון להסתער על אחד מבנייני הוועדה לאנרגיה אטומית של איראן. אולם שום פרט לא נמסר על התקיפה לכאורה, למעט אזכור הפיצוץ בנתנז שבו הואשמה ישראל.
מעבר לחלק הסמוי, המאבק נמשך גם בדרכים גלויות. האמריקנים לא היססו בנקודה רגישה זו לחסום 33 אתרי אינטרנט איראניים, בהם כלי תקשורת ממלכתיים. בהודעת משרד המשפטים האמריקני נמסר כי 33 אתרים הפועלים מטעמו של איגוד הטלוויזיה והרדיו האיראני ושלושה אתרים המופעלים על ידי חיזבאללה, נחסמו בשל הפצת דיסאינפורמציה. ביניהם אתרים מוכרים היטב כמו פרס טיוי, ערוץ החדשות האיראני הממלכתי בשפה האנגלית המוכר בדיווחיו האנטישמיים, אתר המורדים החות'ים בתימן הנתמכים ישירות על ידי טהרן, שני אתרים הפועלים בעיראק, ואתר "פלסטיין טודיי" המזוהה עם חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה.
השאלה היא לאן מועדות פניה של איראן. האם לחתימה בטווח הזמן שמעכשיו ועד אוגוסט, אז ייכנס ראיסי לתפקידו. או שמא בטהרן מעריכים שכדאי להם למשוך את המערב עד הקצה תוך הצבת דרישות קיצון, בתקווה שיצליחו לחלץ עוד ויתורים. כל זה כשאיראן נמצאת כפסע מהפיכתה למדינת סף גרעינית. שר החוץ האמריקני אנטוני בלינקן אמר לפני כשבועיים כי אם לא יושגו בקרוב ההבנות הדרושות לריסון תכנית הגרעין האיראני, זמן הפריצה לפצצה עלול להצטמצם לשבועות ספורים. אם ההערכה האמריקנית נכונה, השבועות הקרובים הולכים להיות מתוחים במיוחד. אוגוסט הקרוב הולך להיות חם מתמיד.
