בכירים בממשלה החדשה מתלוננים, בצדק, שפרשת אביתר היא מוקש שהוטמן לה בידי הממשלה הקודמת: יישוב בלתי מוכר שהוקם והתרחב ללא הפרעה ממוסדת בשבועות האחרונים לשלטון נתניהו, רק כדי להביך את יורשו. עוד לפני השבעת הממשלה הבהירו אותם בכירים שלא תהיה ברירה אלא לפנות את היישוב בתוך זמן קצר. הם הזכירו שגם בתקופת נתניהו סוכלו שלושה ניסיונות קודמים להיאחז במקום. לו הקים ממשלה נוספת, סביר להניח שהיה מפנה את אביתר בפעם הרביעית.
למה לפנות? כי התשתית המשפטית של היישוב רעועה למדי, ולו רק בשל העובדה שלא נוסד על פי החלטת ממשלה. הוא לא שוכן על אדמות מדינה מוכרזות, אם כי גם לא על אדמות פרטיות. לכן ראש המנהל האזרחי מיהר להוציא עשרות צווי הריסה למבנים הטריים באביתר, ואלוף הפיקוד הנפיק לו צו תיחום. בהודעת המנהל שפורסמה בתחילת השבוע, נטען כי "הקמת היישוב הבלתי חוקי תרמה לערעור היציבות הביטחונית במרחב". זו הייתה הגדרה או"מניקית קלאסית להשתוללות הפלסטינית הגואה סביב היישוב בשבועות האחרונים. השכנים האלימים של אביתר לא רוצים לראות יהודים במרחב, והמנהל האזרחי מבין ללבם. כשאין יהודים אין פיגועים.
טוב, זה לא מדויק. מרחב אביתר היה ריק מיהודים כשמחבל פלסטיני רצח לפני פחות מחודשיים את יהודה גואטה ז"ל בצומת תפוח הסמוך. שום יהודי לא התגורר בו כשלפני שמונה שנים נרצח באותו צומת אביתר בורובסקי ז"ל, שעל שמו קרוי היישוב. בין לבין התרחשו בצומת תפוח עשרות ניסיונות לרצח יהודים, כך שמגוחך ומכוער להטיל על תושבי אביתר את האחריות ליציבות הביטחונית סביבם. לכל היותר הם אשמים באספקת אמתלה טרייה למתפרעים הפלסטינים, אך בוודאי אמתלה ראויה: הם לא באו כדי לקנטר את השכנים או לגזול את אדמתם, אלא ליישב חבל ארץ חיוני שממשלות הימין התרשלו עד כה ביישובו.
אביתר שוכן לצד כביש 5, בין השפלה לבקעה, קטע דרך שחשוב לשלוט בו במקרה של מצב חירום ביטחוני בגבולנו המזרחי. מי כמו ראש הממשלה החדש נפתלי בנט מודע לכך. כמנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר אפשר לנחש שגם הוא נתקף כעס כששמע את הודעת המנהל האזרחי דלעיל, והתקומם כשראה את האספסוף הפלסטיני מטיל מצור עשן על היישוב. ברור שהיה מעדיף להסדיר את אביתר על פני עימות קשה עם התושבים ואוהדיהם הרבים.
אז שיסדיר. במקום לעלות על המוקש באביתר, שיפרק אותו. הוא יכול להסביר לשותפיו הבכירים בקואליציה שממשלת ריפוי ואיחוי לא אמורה לחנוך את כהונתה בהתנגשות קשה בלב השומרון בין יהודים ליהודים. כל עוד היא מהססת לסלק את התושבים הערבים מבתי היהודים בשייח' ג'ראח, מותר לה להסס גם באביתר. מצבור הקרוואנים שם לא פחות חוקי מאלפי בתי הקבע הבדואיים שהממשלה החדשה נערכת להכשיר בנגב, ודאי לא מהבנייה הפלסטינית הפרועה על שטחי C ביו"ש או מחאן אל־אחמר. שום אסון לאומי לא יקרה אם הפינוי יידחה עד אשר מומחים מוסמכים יבדקו בנחת את אפשרות הכשרתו של היישוב.
לפי חוות דעת בלתי רשמית שכבר ניתנה, קרוב למאה דונם מאדמות אביתר ראויים להיחשב כאדמת סקר. כלומר, כנראה אין מניעה להכריז עליהם בעתיד כאדמות מדינה. אם יתברר שכמה דונמים בכל זאת שוכנים על אדמות פרטיות, תושבי אביתר ודאי יתפנו מהם בהסכמה. ראש הממשלה חייב לדבר איתם, ולא לאפשר לשר הביטחון לנהל בגפו את האירוע הנפיץ הזה. על הדרך אולי גם תצמח לו מזה תחילת פיוס עם הימין הזועם. הדבר האחרון שנפתלי בנט זקוק לו הקיץ, אחרי הברית עם מנסור עבאס והשמאל, זה תמונות של פלוגות יס"מ ודחפורים בלב התנחלות חרבה.
