מודה. אין לי תואר (אלא אם "אונברסיטה בעם" נחשב. ותודה לעדי קול הנהדרת). גם לא תעודת בגרות. ולא עישנתי ג'וינט. ובשביל אמא שלי תמיד אהיה "הכפרה שגמרה שתים עשרה שנות לימוד". לא מתגאה בזה. גם לא מתביישת. מצד שני, אין לי שום כוונות לכבוש כיסא בכנסת. לכן אני פטורה מחובת הדיווח. חוץ מזה שברוך ה' וישתבח שמו יש לי הישגים אחרים, כמו למשל אחד עשר ילדיי, שני נכדיי, הכישרון האדיר בלהפריד חלמון מהחלבון ולהבחין בין פטרוזיליה לכוסברה. למשל. ותודו זה לא מעט.
בפסיקתו, שאסור לקיים הפרדה מגדרית לסטודנטים חרדים, הסיג בית המשפט את התקדמות הציבור החרדי שנות דור אחורנית. רובן של הנשים החרדיות לא תוותרנה על לימודים בנפרד (הגם שהעבודה אחר כך אינה נפרדת) ומשמעותה של אכיפת לימודים במעורב היא הדרת הנשים החרדיות משירות המדינה.
הסבר למעוניינים להבדל בין לימודים לעבודה: בלימודים יש נטייה אנושית גבוהה יותר ליצירת יחסי חברות, דבר שחרדים לא רוצים שיקרה בין גברים לנשים (איננו מעוניינות לרקוד אתכם במסיבת סוף סמסטר. מה תעשו לנו?!). מה שאין כן בעבודה שמאפשרת הצבת גבולות ברורים יותר, גם בעבודה משותפת.
מדינת ישראל השקיעה מיליונים רבים כדי לשלב חרדים בעבודה, ושילובם בשירות המדינה נועד לייצר נראות שתקדם את שילובם בחברה הישראלית. בית המשפט ירה למדינת ישראל ברגל בפסיקתו זו.
דעות נוספות באתר מקור ראשון
–מזמין תגובה מצה"ל: חמאס מכוון ללחימה ברצועת עזה
–תלויים באוויר: הגיע הזמן שנתיר את הספק בחיינו
–נשיא מצרים עבד אל פתאח א-סיסי טוב לישראל
זאת ועוד: חלק גדול מהגברים החרדים מעוניין גם הוא בלימודים נפרדים מאותן סיבות שצוינו לעיל. אז אותה סובלנות שאתם נהדרים איתה עם עובדים זרים, עם בני מיעוטים, עם חובשות בורקה ועם הקהילה הגאה ועם טבעונים. אז גם חרדים. סבבה?
כידוע, רק 50% מהגברים החרדים עובדים, ופסיקת בית המשפט היא מתן רוח גבית ואישור לרבנים רבים המזהירים מפני יציאה לעבודה בחברה הישראלית. בית המשפט כאילו אמר: תלמדו ותעבדו לפי ערכים חילוניים, או שלא תעשו זאת כלל. ההשלכה היא הרבה מעבר לקורס הספציפי. מדובר במלחמה על דמות עולם העבודה החרדי, כשהפסיקה מהווה כפייה חילונית, עמה גם חרדים "מודרניים" יותר לא ירצו להזדהות, וגם הם יורתעו.
חבל לכם לוותר עלינו. אנחנו הון אנושי נהדר, מבלי חלילה להמעיט בצד השני החרוץ והערכי. באמת. העסקה של אישה חרדית במגזר הציבורי והכללי לא תסולא מפז. היא אמינה, היא מגיעה עם ארגז כלים מצוין של סבלנות וסובלנות של דרך ארץ, של עיקר ותפל, של ויתור וגמישות ( מגיל 3 היא למדה להתחלק עם עוד 9 אחים ואחיות), יצירתיות, וחשיבה מחוץ לקופסה (להחזיק בתחילת הישיבה קלסר ענק ביד כדי להיחלץ באלגנטיות משמירת נגיעה), עם מושגים של "גזל" ו"גזל זמן" (אני מכירה מישהי שלא מטעינה את הנייד שלה בשום מקום ציבורי מחשש גזל ללא רשות).
איך אפשר לשכוח את המייל הנדיר והיוצא דופן של הרב חיים יחיאל רוטמן זצ"ל, שעבד שנים במשרד מבקר המדינה ובדואר אלקטרוני ששלח כמה שבועות לפני הירצחו בפיגוע הנורא בקהילת בני תורה, ביקש מיוזמתו לחייבו בתשלום על שימוש פרטי שעשה במשאבי המשרד בין השנים 2013-2014.
העובדת החרדית לא תפזול למקומות עבודה אחרים למען קידומה ולא תיקח סיכון לאבד את העבודה הקיימת – כי יש לה משפחה גדולה לפרנס (וכן, כן, בן תורה שהוא כל עולמה), היא תתאמן 300 פעם מול המראה בלבקש מהבוס העלאה. כי מגיע לה. ובסוף תוותר. היא תגיע למשרד גם כשהיא חולה, ומה זה השטויות האלה חופשה בחו"ל שלוש פעמים בשנה?
טוב. אנחנו יולדות כל שנה. בסדר. אבל גם מנהלות את המשרד מחדר הלידה, מהבית, ומגיעות לחפיפה עם התפרים ומשאבת החלב. אה, ולא חולמות להאריך את חופשת הלידה. ברור.
אז כשאתם מבקשים ל"שלב" אותנו, תודו שאתם בעצם רוצים לחנך אותנו מחדש. לשנות אותנו. לחלן אותנו. וזה גבירותיי ורבותיי, ההפסד כולו שלכם.
