אם לתושבי אביתר היו אמש (ג') כמה דקות פנויות, הם היו יכולים לשאוב עידוד מהכתבה של ישי פורת בתוכנית "לפני החדשות" בהנחיית מירי מיכאלי בערוץ 13. הכתבה הזו לא עסקה בשאלה אם אכן יש פשרה או אין לגבי היישוב שלהם, אם תהיה שם ישיבה או מוצב צבאי ומה מצבה המשפטי של אדמת המדינה המדוברת, אבל בהחלט אפשר היה לראות ממנה את העתיד – והוא צבוע בצבעים ורודים.
הכתבה עסקה בזינוק במחירי הדירות במעלה אדומים, העיר שכונתה במהלכה בשלל תארים מחמיאים: "כבר לא האחות הקטנה של ירושלים"; בירת הנדל"ן"; "עם מוסדות חינוך מהטובים שיש בארץ" – וכל זה תחת הכותרת שליוותה את כל הכתבה – "איך הפכה מעלה אדומים ליעד הנדל"ן הכי אטרקטיבי בישראל?"
מעלה אדומים, כזכור, נמצאת ביו"ש, התנחלות גאה לכל דבר ועניין, שתהליך הקמתה היה רווי במתחים פוליטיים. אם מישהו היה אומר לחברי גרעין המייסדים של העיר, אי-אז באמצע שנות השבעים, שבית פרטי יעלה בה קרוב לארבעה מיליון שקלים ושיוקמו בה בנייני דירות בני 18 קומות, הוא בוודאי היה פורץ בצחוק גדול. היום מדובר בעובדות בשטח שאי אפשר להתווכח איתן גם אם אתה איש שמאל בכל רמ"ח אבריך, וכפועל יוצא מכך עניין המיקום מעבר לאיזה קו ירוק עתיק ולא רלוונטי, כבר כמעט ולא נדרש לאזכור. מתוך כמה דקות טובות הקדיש הכתב שורה וחצי בלבד לפרט הנשכח הזה – "צריך לזכור שבנייה במעלה אדומים עדיין נתונה גם לשיקולים פוליטיים ולאישורם של הדרגים המדיניים בשל היותה מעבר לקו הירוק" – והמשיך הלאה בנונשלנט לתאר עוד פרויקט יוקרה שנבנה בעיר ושהמחירים בו צפויים לעלות בכעשרה אחוזים בשנה הקרובה.
כשמעלה אדומים הוקמה, מספרת ויקיפדיה, "עשרות מתושבי אבו דיס וכפרים אחרים בסביבה טענו שהקרקעות שהופקעו לצורך בניית העיר הן בבעלותם. תלונותיהם נדחו בטענה שהקרקעות הינן אדמות מדינה ורק חלקי מזערי מהן עובד על ידם". מזכיר משהו ממקרה אביתר, שלא לומר משכפל את עצמו. ההיסטוריה, רבותיי וגבירותיי, חוזרת. ובעוד לא הרבה שנים, יש סיכוי לא רע בכלל שישי פורת או כתב חביב אחר יגיע לבקר באביתר ויספר על הסנסציה הנדל"נית הבאה של ישראל. כי ככה עובדת הציונות דור אחר דור, וטוב שכך.
