בימים האחרונים פורסם כי ממשלת ישראל פועלת בכדי לסיים את הנוהל בו מזוודות כסף קטארי נכנסות לרצועת עזה. גם ממשלת ישראל והעומד בראשה נפתלי בנט שיבחו את הנוהל החדש המתרקם. על אף שבנט היה גם אחד מאלה שזעק על נוהל המזוודות שהתרחש באופן קבוע ואמר בישיבת ממשלה שנערכה בתחילת השבוע כי "מזוודות הדולרים זה משהו שירשנו וצריך לעבור מהעולם". פעולת הממשלה לסיום הנוהל היא ללא ספק הישג מדהים, הבעיה שהיא לא נכונה.
מזוודות כסף קטארי ימשיכו להיכנס לעזה, פשוט במקום דרך ישראל אז דרך האו"ם, כאשר הרעיון הוא להקים גוף, בפיקוח האו"ם, שינהל את העברת הכספים. לרגע זה היה נראה הגיוני. עד כה, המזוודות העמוסות במיליוני דולרים נכנסו לרצועת עזה כאשר אין יכולת אמיתית לפקח לאן מופנה הכסף הזה. לכאורה הוא אמור להגיע לתושבי עזה ולמטרות הומניטריות, אך טבעו של עולם – בוודאי העולם שבעזה – שסביר להניח שתושבי עזה ראו חלק קטן מאד, אם בכלל, מאותן מזוודות דולרים.
על פי הפרסומים, הנוהל החדש אמור לייצר מצב שבו הכספים יעברו בפיקוח של האו"ם לתושבי עזה, והם כוללים מענק של 100 דולר לכ-100,000 משפחות שאותן חמאס מגדיר כמשפחות נזקקות, כששאר הכסף מיועד למשכורות עבור פקידי חמאס בעזה. לכאורה אותו נוהל חדש אמור לייצר סדר: הכסף יעבור דרך בנקים ששייכים לקרן המטבע הפלסטיני ולא דרך בנקים של ממשל חמאס, והכל, כך לפי התכנון, תחת פיקוח האו"ם. אנחת רווחה? אין סיבה טובה לכך.
נתחיל מהעובדה שכל סיוע הומניטרי הקשור לישראל ואמור להינתן לתושבי עזה צריך לפני הכול לכלול תנאים מדיניים וביטחוניים של ישראל ובראשם: פירוק חמאס מנשקו והחזרת חיילי צה"ל הנמצאים בשבי חמאס מאז מבצע צוק איתן. כל עוד ישראל מאפשרת דיון שכזה שלא במסגרת תנאי הפתיחה אותן היא צריכה להציב לחמאס לפני כל דרישה – הרי שהיא חוטאת לאינטרסים הביטחוניים והמדיניים שלה.
המשך הכשל נעוץ בעובדה שהכסף לרצועת עזה הגיע עד היום מידיים אנטי-ישראליות ופרו-פלסטיניות, קרי קטאר, והולך לעבור, שימו לב, לידיים אנטי-ישראליות ופרו-פלסטיניות, קרי האו"ם. יש שיאמרו שהבחירה באו"ם היא אף גרועה יותר. הרי האו"ם במסווה "הומניטרי" גם הקים את אונר"א, מה ימנע מבעדו מלהפוך גם את הפרויקט הזה לעוד תחפושת לפעילות טרור חמאסית? ככל הנראה כלום.
המחשבה שאפשר להתל באזרחי ישראל כאילו אינם מבינים את התרמית היא שגויה מיסודה. אי אפשר לקרוא למזוודות הכסף שעברו דרך ישראל "פרוטקשן" ולהלל את המתווה החדש כאילו מדובר במפעל הפיס. ההפך, יש משהו אמיץ יותר בהודאה שזוהי הטקטיקה הישראלית מאשר להסתיר אותה דרך מסדרונות האו"ם. מדובר בתבוסה ישראלית נחרצת.
הכותבת היא יועצת אסטרטגית, הפרויקט לניצחון ישראל מבית פורום המזרח התיכון.
