בֵּין יְמִינוֹ לִימִינוֹ

יְמִינִי שְׁכוּחָה בְּתַעֲ
תּוּעַ זֶה כַּמָּה יָמִים.
יָד יָמִין אֵינָהּ יוֹדַעַת
מָה יוֹדַעַת יָד יָמִין.

הִיא אַחַת וְהִיא אַחֶרֶת.
הִיא יַחְדָּה וְהִיא נֶגְדָּה.
זוֹ סוֹחֶרֶת, זוֹ עוֹכֶרֶת,
וּבְיַחַד: גַּף נִגְדָּע.

יָא מִינָה

ימִינָה הָיְתָה מֻנַּחַת תָּמִיד בַּפִּנָּה.
כְּמוֹ רֹב הַכִּתָּה. כְּמוֹ מִינוֹר, כְּמוֹ מִינוּס,
כָּל אֵלֶּה שֶׁאַף פַּעַם לֹא בָּאָפְנָה
וְשֶׁהַמְּקֻבָּלִים לֹא יַזְמִינוּ.

הִיא הִתְרַגְּלָה. כִּי זֶה שָׁנִים לֹא הִשְׁתַּנָּה.
יָדְעָה: מֻתָּר לְהַרְבִּיץ לָהּ, מֻתָּר לְקַלֵּל,
אַךְ אִם הִיא תַּעֲנֶה "אַתְּ כְּמוֹ יַלְדָּה קְטַנָּה"
יִשְׁלְחוּ אוֹתָהּ מִיָּד לַמְּנַהֵל.

אֲבָל מִן הוֹן לְהוֹן, מִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד,
אוּלַי נִמְצְאָה בָּהּ אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת,
אוּלַי נִדְרְשָׁה לְמָאן דְּהוּ,

לְמִינָה הַזֹּאת, הַיַּלְדָּה מֵהַצַּד,
נִפְתְּחָה בְּאֵיזֶה קֶסֶם אֵיזוֹ דֶּלֶת,
נִשְׁבַּר בְּלַחַשׁ פֶּלֶא הַמַּנְעוּל,

וּלְפֶתַע קְצָת, יוֹתֵר מִקְּצָת,
הִיא נֶעֶשְׂתָה לִמְקֻבֶּלֶת.
תִּשְׁמְעוּ,

מִי דִּמְיְנָה כָּאֵלֶּה מַנְעַמִּים!
מַבְּרוּכּ, יָא מִינָה!
מָה נֹאמַר גַּם אָנוּ, מָה נַגִּיד,
גַּם הִיא מֵרֹב נַחַת הִשְׁמִינָה.

הָהּ יָא מִינָה, יָא מִינָה, חוּסִי!
אָז נִכְנַסְתְּ לָאֲגַף הַמְּיֻחָס מֵאֲגַף הַמַּנְחוּסִים,
הִשְׁתַּדְּרַגְּתְּ מֵאֲגַף הַנִּרְדָּף לָאַגָּן הַמְּפֻרְגָּן,
לְגַן עֵדֶן שֶׁל חֹפֶשׁ וְכֵיף, וְזֶה טוֹב, וְזֶה חֹסֶן,
אַךְ אַל תִּתְרַגְּלִי. בְּחָמֵשׁ כְּבָר סוֹגְרִים אֶת הַגַּן.

יִצְחָק הוּא שֵׁם רְצִינִי

בְּבּוּזִ'י יֵשׁ בּוּז
בְּבִּיבִּי יֵשׁ בִּיב
בְּרוּבִי יֵשׁ רֹב
אַף כִּי אֵין רֹב בְּפִיו.

מֵעַל אֵיזֶה רַף
בִּגְרַף הַשֵּׁרוּת
שֵׁם הַחִבָּה
נַעֲשֶׂה יָרוּד.

זֶה לֹא סְרָק־פִּי־סִי,
זֶה נִימוּס שֶׁנִּשְׁחַק.
תְּנוּ לַנָּשִׂיא
לִהְיוֹת יִצְחָק.

קְצָת דִּיסְטַנְס. מֶרְחָק.
שֵׁם, וְלֹא חֲצִי־נִיב.
זֶה לֹא צְחוֹק: יִצְחָק
הוּא שֵׁם רְצִינִי.