שמוליק (שם בדוי), תושב הדרום, הוא אב לשני בנים ששירתו ביחידת המודיעין 8200. לפני כעשר שנים, כשהבן הגדול החל במיונים ליחידה היוקרתית, הוא נדרש להתייצב יותר משש פעמים בתל־אביב בשעה שמונה בבוקר, מה שדרש ממנו לצאת מהבית לפני השעה שש. מועמדים מאזור המרכז הגיעו להליך המיון המאתגר כשהם רעננים יותר, לאחר נסיעה קצרה מביתם. שמוליק תהה כבר אז מדוע לא ניתן לקיים חלק מהליך המיון בבסיסי המודיעין שבאזור הדרום. כשהפנה את השאלה לגורמים בצבא, הם הסבירו לו שחלק מהמיונים כוללים דינמיקה קבוצתית ולכן צריך לרכז את כל המועמדים במקום אחד. מצד שני, בנו דווקא סיפר שההליך כלל כמעט אך ורק מבחנים וריאיונות אישיים.
חלפו חמש שנים, בנו השני של שמוליק החל גם הוא במיונים ל־8200, וגם הוא, כמו אחיו, נדרש להתייצב מספר פעמים דומה בשעה שמונה בתל־אביב. בצבא ממליצים למועמדים להקפיד על שמונה שעות שינה בלילה שלפני המיונים, אבל מי שמתגורר רחוק מתקשה לעשות זאת אם הוא רוצה להתייצב מוקדם בבוקר בתל־אביב. בניו של שמוליק עמדו במשימה ועברו את המיונים, אבל שמוליק שאל את עצמו האם הדרישה לקיים את כל תהליכי המיון מוקדם בבוקר במרכז הארץ, אינה מהווה חסם מיותר בפני הצעירים בפריפריה, שגם כך נדרשים לפרוץ לא מעט מחסומים בדרכם להשתלבות בשורות היחידה המבוקשת.
יחידת 8200, המוכרת גם כ"יחידת האיסוף המרכזית", היא כבר מזמן לא עוד יחידה צבאית. בשנים האחרונות היא הפכה לכרטיס כניסה מובטח למדי למשרות נחשקות בעולם ההייטק ולהתבססות כלכלית לטווח ארוך. נתונים שפורסמו ב"ידיעות אחרונות" לפני כמה חודשים איששו במספרים את התחושה שהפריפריה אינה מיוצגת ב־8200. בעוד העיר רעננה מיוצגת ביחידה פי 3.2 מחלקה באוכלוסייה, הוד השרון פי 3, ורמת השרון פי 3.3 – ברבות מערי הפריפריה הגיאוגרפית התמונה הפוכה: אחוז המשרתים ב־8200 נמוך באופן ניכר מחלקו של היישוב באוכלוסייה. תושבי שדרות מהווים כ־0.3% מהאוכלוסייה, אך רק 0.13% מהחיילים ביחידה מגיעים מהעיר. גם תושבי נתיבות, המהווים 0.41% מהאוכלוסייה, מיוצגים ב־8200 באותו היקף, פי 3.2 פחות מחלקם באוכלוסייה. צעירים בפריפריה אומרים במרירות ששם היחידה כבר מסגיר את הרכבה – שמונה מהפריפריה, מאתיים מגוש דן.
אסף שליו, מנהל מרכז המדעים, ירוחם: "אני לא חושב שמפקדי 8200 מתכננים לחסום מישהו מהפריפריה, אבל נוח להם לקבל את האוכלוסייה שכבר מוכרת להם"
גם בירוחם, רק מעטים שירתו ביחידה 8200. תיכון דרכא ספיר, התיכון הממלכתי הוותיק בישוב, עדיין לא יכול להתהדר בבוגר או בוגרת שהתקבלו ליחידה. אסף שליו, מנהל מרכז המדעים של ירוחם, מכיר את הסוגיה היטב וכואב אותה. מלבד החסם הגיאוגרפי הוא מונה כמה חסמים נוספים. שליו מזכיר שהתיכונים בפריפריה קטנים יותר, וברבים מהם אין מספיק תלמידים כדי לפתוח מגמה של מדעי המחשב, שמזכה את הלומדים בה בזימון למיונים ל־8200. תלמידים מירוחם שרוצים ללמוד בתוכנית מגשימים – תוכנית העשרה ללימודי מחשבים הפועלת בפריפריה, וגם היא מזכה את בוגריה בזימון ל־8200 – נדרשים לנסוע פעמיים בשבוע לבאר־שבע, ורבים לא מצליחים להתמיד בכך.
חסם נוסף ששליו מסמן הוא החסם התרבותי. "במבחני המיון יש גם הטיות תרבותיות. יש לנו תלמיד שעבר את כל המבחנים הטכניים והמקצועיים במיון ל־8200, ולפי הבירור שקיימנו הוא נפסל על משהו שהסתמן כתרבותי בלבד. כמורה למתמטיקה אני נתקל לא פעם בשאלות במבחני המיצ"ב שיש בהן הטיה תרבותית. למשל, מופיעה במבחן שאלה על משחק סולמות וחבלים מתוך הנחה שכל התלמידים מכירים את המשחק הזה. זו שאלה שבוחנת הון תרבותי ולא ידע במתמטיקה. באותה מידה אני די משוכנע שגם במבחנים ליחידות כמו 8200 יש הטיות כאלה. אני לא חושב שמפקדי 8200 מתכננים לחסום מישהו מהפריפריה, אבל נוח להם להמשיך לקבל את האוכלוסייה שכבר ממלאת את שורות היחידה ומוכרת להם. באתי מתחום ההייטק, ולמרות כל המחקרים שמוכיחים את חשיבות הגיוון ואת תרומתו ליצירתיות, בסוף, במבחן המעשה, הצבא עוד לא שם".
עניין של חשיפה
דביר זמירי, מנהל תיכון דרכא בירוחם, מכיר את כל החסמים שהזכיר אסף שליו. הוא עצמו משוכנע שהחסם העיקרי של תלמידיו בדרכם ליחידות כמו 8200, הוא חוסר היכרות מקרוב עם חיילים שמשרתים ביחידה. "אתה לא יכול לרצות להיות משהו שאתה לא מכיר ולא רואה סביבך", אומר זמירי. "בשנים האחרונות חל אצלנו שינוי משמעותי באחוז המתגייסים ליחידות קרביות. בינתיים במרכז הארץ החל מעבר של אוכלוסיות חזקות לשירות צבאי ביחידות הטכנולוגיות, שירות שגם עוזר למשרתים בו בהמשך החיים. המגמה הזו עדיין לא הגיעה לפריפריה. אני שמח מאוד שהשיח השולט היום בקרב התלמידים שלנו הוא סביב הרצון לתרום למדינה בשירות קרבי משמעותי, אבל אין ספק שמוטלת עלינו האחריות לחשוף את אותם תלמידים שמתאימים לשירות משמעותי בתחום הטכנולוגי, גם ליחידות כמו 8200".
שליו מסכים עם זמירי שלתלמידים בפריפריה יש מחסור במודלים לחיקוי בתחום הטכנולוגי, ומוסיף סיפור להמחשת המחסור הזה. "קצין מאגף המודיעין שהרצה בפני התלמידים שלנו הזכיר בהרצאה שמות של יחידות עילית בתחום הטכנולוגי, ושאל את התלמידים אם הם שמעו עליהן. אף אחד בכיתה לא הרים את היד. הוא סיפר שיום לפני כן הוא שאל את אותה שאלה בדיוק בתיכון ברמת השרון, ושם כל התלמידים בכיתה הרימו את ידיהם. אין ספק שחלק מהעבודה שלנו היא לחשוף את התלמידים לכל היחידות הללו".
בדובר צה"ל אומרים בתגובה כי "בשנים האחרונות פועל צה"ל להנגשת תהליכי המיון לכלל האוכלוסיות באמצעות ביצוע מיון מקוון כתחליף למיון פיזי, בשלבי מיון המאפשרים זאת. במקרים שבהם המלש"ב כן נדרש בהגעה פיזית למיונים, ניתן מענה מותאם לפניות, כגון איחור בשעת ההגעה לכנסים עבור מועמדים המרוחקים ממוקדי המיון. צה"ל רואה חשיבות רבה בהמשך בניית מתווים נוספים עבור המתמיינים מהפריפריה, וממשיך לפעול בימים אלו על מנת להרחיבם".
הבעיה היא שגם המתווים הללו משאירים את המודעות והאחריות לשינוי בידי המועמדים ליחידה. במקום לחכות שהמועמדים יבקשו לדחות את שעת ההתייצבות במרכז, ראוי שהצבא יקיים לפחות חלק מהליכי המיון בבסיסי המודיעין בפריפריה, או לחלופין יזמן מראש את המועמדים שמתגוררים רחוק לשעה מאוחרת יותר, מבלי להמתין לפנייה מצידם.
