מבול הודעות הוואטסאפ שקיבל יצחק (בוז'י) הרצוג, עת שנבחר על ידי חברי הכנסת כנשיא המדינה ה-11 של מדינת ישראל, מסמל את אישיותו של מי שהפך לאזרח מספר אחת. אחת ההודעות שקיבל הייתה מאחד בשם עמנואל מקרון, שהוא במקרה, או שלא, נשיא הרפובליקה הצרפתית – אחת הכלכלות החזקות בעולם. מקרון הרשה לעצמו לסמס לעמיתו הישראלי כיוון שהשניים כבר מכירים ושומרים על קשר. כמובן שגם נשלח מברק רשמי מטעם משרד הנשיא וממשלת צרפת, אך היה לו חשוב לברך את הרצוג באופן אישי. כך עשו ראשי מדינות נוספות מהעולם, יחד עם איגרות רשמיות של ראשי מדינות ערביות ואף סרטונים של יהודים מקסיקניים רוקדים אחרי ששמעו על הבחירה שריגשה אותם עד דמעות.
אל תטעו, הוא אמנם ממשפחה ישראלית מיוחסת, מקושרת ומרושתת, אך אם תשאלו את העובדים הנאמנים שצועדים עם הרצוג כבר הרבה מאוד שנים לכל תפקיד שהוא עושה – הוא בכלל עם אופי של עובד סוציאלי. וזה נכון. לא תשמעו כמעט מאף אדם, בכיר או זוטר ככל שיהיה, מילים רעות על נשיא המדינה החדש. הרצוג ניחן ביכולות בינאישיות כה טובות, שגם ל'אויביו' הפוליטיים, יש אינסוף סיפורים אישיים לספר על דרכים בהם נחלץ למענם – גם אם זה נגד את האינטרסים שלו עצמו כדי להתקדם במערכות המדוברות. הוא אחד מאותם אנשים שיש להם קשרים ברמה הגבוהה ביותר עם כל אחד מאותם "שבטים" עליהם נאם הנשיא היוצא ראובן (רובי) ריבלין – עוד לפני שהושבע בכנסת ישראל.
בניגוד לריבלין, שהתחבר להרבה מאותם "שבטים" רק אחרי שהפך לנשיא, להרצוג קשרי ידידות עמוקים עם ראשי החברה החרדית, הערבית, הדתית לאומית והמתנחלית, השמאל, הימין – יחד עם חיבור יוצא דופן ל"שבט החמישי", מושג שהטביע ריבלין על הקהילות היהודיות ברחבי העולם. מעולם לא היה לראשי הקהילות והארגונים היהודיים בעולם, גישה וקשר כה קרוב עם נשיא ישראלי – שהוא במרחק הודעת וואטסאפ אחת מהם. הוא גם מתכוון לפגוש כל אחד מהם, שכן אם זה תלוי בו (ולא במגיפה העולמית), הנשיא הרצוג השני צפוי להיות הרבה באוויר ובדרכים. ריבלין היה "שר הפנים", ונסע אמנם לנסיעות דיפלומטיות חשובות, אך הוא בחר אותן בפינצטה – שכן עיקר עבודתו ושליחותו הייתה בישראל. אצל הרצוג אנחנו צפויים לראות העלאת הילוך בכל הנושא הבינלאומי – הדיפלומטי והיהודי כאחד.
אז איזה סוג נשיא יהיה הרצוג?
נתחיל בכך שהוא צעיר בהרבה משני קודמיו בתפקיד, ריבלין ושמעון פרס ז"ל. ממש כפי שתיפקד כיו"ר הסוכנות היהודית, שם לא ראה זאת כ"ג'וב" ממנו ייצא לפנסיה, הוא רואה את תפקיד הנשיאות כעוד אחת מהתחנות שלו להשפעה על החברה הישראלית, היהודית העולמית ואף לפעול למען "תיקון עולם" בקרב מנהיגי תבל.
הוא יהיה מצד אחד דיפלומט מול ראשי מדינות וחצי מהעם היהודי שאינו יושב בציון, אך מצד שני, רואה כערך עליון את ההתייחסות לפצעים הפנים-ישראליים שטרם הגלידו מהקצנה של הצדדים השונים. שם יבואו לידי ביטוי התכונות שלו כ'עובד סוציאלי':
בשלוש השנים האחרונות, הרצוג היה עסוק, מאחורי הקלעים, בדאגה שההנהגה הישראלית ואף ההנהגה היהודית בעולם יחדלו מהתקיפות ההדדיות. שמענו הרבה פחות מתקפות מצד ראשי התנועה הרפורמית בארה"ב, ובאותה נשימה גם מרבנים חרדיים, עימם היה הרצוג בקשר, ודרש מהם לשמור על איפוק למען אחדות, אך גם קידומם של מהלכים טבעיים שלא היו יכולים להתרחש לולא אותו "שקט תעשייתי". הרצוג אף דרש הקמת פורום סודי של רבנים חרדים, ובו הם דנו בנושאים הקשורים לעם היהודי, ואף ביחס לזרמים שאינם אורתודוקסיים.
ברמה המדינית, להרצוג יש ללא ספק יתרון עצום מול ראשי המפלגה הדמוקרטית, דווקא בעת שמפלגת השלטון האמריקנית עוברת שינויים מדאיגים ביחס לישראל. ביום שאחרי ביידן, לא בטוח שלמדינת ישראל יהיה נשיא דמוקרטי כה ידידותי כפי שיש לנו כעת. הוא מכיר ועסוק כבר שנים בקשר עם ראשי שתי המפלגות, ועם שתיהן הוא מסוגל לנהל יחסים דיפלומטיים קוהרנטיים. ערב הבחירות לנשיאות ארה"ב, התארח הרצוג בביתה של הילארי קלינטון, שהייתה אז המועמדת הפייבוריטית מול דונאלד טראמפ – וזו רק דוגמה אחת לקשריו הענפים – אותם הוא מתחזק בצורה יוצאת דופן, כפי שהבנתם מהכתוב לעיל.
הרצוג עובד סביב השעון, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. דקות אחרי טקס הפרידה שלו מעובדי הסוכנות היהודית השבוע, הוא היה שוב בלשכתו במוסדות הלאומיים ועבד עד הדקה ה-90 כדי לדאוג שכל הפרויקטים של הארגון או שמא התקציבים התקועים יטופלו – זאת במקביל לעבודה אינטנסיבית על הכניסה למשכן בית הנשיא כמה רחובות משם בבירה. "זה לא ייאמן שהוא איתנו עד ההשבעה" אמר לי אחד הבכירים בארגון בשיחת מסדרון.
המותג "בוז'י הרצוג" חזק כיום בהרבה מזה של "הסוכנות היהודית לישראל", שכן הוא העלה אותו במשך שלוש השנים האחרונות למודעות הציבורית בצורה שלא עשה זאת אף יו"ר בעשרות השנים האחרונות – זאת למרות מצב כלכלי קשה, קיצוצים וטענות לחוסר רלוונטיות – בארץ ובעולם. על כן, יידע הרצוג לחלץ מהלימון הזה לימונדה. לעמוד בראש גוף שרבים טוענים שהוא "מיותר" או "ערכאי" לא חדשים לו. הוא אחד מאותם אנשים שיידע לנצל את חוסר ההגדרה של המנדט הניתן לו, ויעשה איתו פלאים למען העם היהודי בארץ ובעולם, למען המיעוטים ולמען אחדות – בכל דרך שבה רק יפנה.
