נציגים של שלוש מפלגות בכנסת ישראל דרשו לשחרר את מזכ"ל ארגון החזית העממית, חאלידה ג'ראר, להלוויית בתה. הרשימה המשותפת כינתה את ג'ראר "הלוחמת" וזעקה נגד "האכזריות הישראלית" שלא משחררת אם להלוויית בתה. איימן עודה שוב העלה את התמונה שבה הוא מרים את ידה של ג'ראר, "הלוחמת" כלשונו, בצאתה מבית הכלא ב-2015. שותפתו של עודה, ח"כ עודא תומא סלימאן פנתה לשר הביטחון בני גנץ שישחרר את האסירה לאלתר. "מה עובר על חאלידה בתוך כותלי הכלא? מנין ללוחמת החופש חאלידה הכוח להכיל את כל הכאב הזה?", שאלה.
אבל לא רק המשותפת, גם נציגי מפלגות ציוניות דרשו את שחרורה של ג'ראר. ח"כ מוסי רז ממרצ שלח מכתב לגנץ בו העתיר תחנונים לטובת חאלידה ג'ראר, אותה הגדיר כ"פעילת החזית העממית".
"ניתנת בידינו האפשרות כחברה שוחרת שלום ודוגלת בסובלנות להפעיל שיקול דעת אנושי ומוסרי מתוך עמדת כוח, אני קורא לשקול בכובד ראש את הנושא ולהטות את הכף לטובת השיקול האנושי", כתב רז.
וגם הנציגה החדשה של וועדת חוץ וביטחון, ח"כ אבתיסאם מראענה ממפלגת העבודה, פנתה לשר הביטחון לשחרר את מי שהגדירה כ"אסירה פוליטית".
ח"כ עופר כסיף ביקש לטעון שג'ראר היא בכלל חפה מפשע, והיא פעילה פוליטית שנסחטה על ידי כוחות הכיבוש. חאלידה ג'ראר היא בכלל "פעילת שמאל פמינסטית סוציאליסטית, אחת מהלוחמות הגדולות נגד הקולוניאליזם. פלסטינית וגם אסירה פוליטית". כלומר, מבחינת כסיף מזכ"ל החזית העממית צריכה לקבל פרס נובל על מאבקה למען זכויות האדם. מה לה ולטרור?
מה שעומד מאחורי כל השתדלנות הזו בעניינה של מזכ"ל החזית העממית היא למעשה הטענה שלג'ראר אין קשר לטרור. כל אותם פוליטקאים ממרצ והעבודה למעשה מנסים להפריד בין ארגון הטרור של החזית העממית למפלגה הפוליטית של החזית העממית. ג'ראר היא פוליטיקאית. היא פמיניסטית. היא "אסירה פוליטית" אומרת מראענה, היא לא באמת "מחבלת" או "טרוריסטית". אין לה קאלצ'ינקוב מתקפל בתיק. היא סוג של אסירת מצפון שמדינת ישראל המטורפת כלאה מאחורי סורג ובריח. "שום פעולה אלימה לא נקשרה בשמה", זעק כסיף בגרון צרוד בכנסת. ואם היא רק פוליטיקאית ("נרדפת") לא רק ראוי לרחם עליה. חובה לשחרר פוליטיקאית פלסטינית הרחוקה מכל מגע עם טרור.
חאלידה ג'ראר היא אכן סוג של פוליטיקאית, "ראש הלשכה המדינית" של ארגון החזית העממית. אבל מה שהתביעה בקשה לטעון בעניינה של ג'ראר הוא שאין למעשה שני חלקים של החזית העממית. מדובר בגוף אחד עם זרועות שונות שמסוכרנות אחת עם השניה. למעשה החזית העממית זה ארגון טרור רצחני שיש לו מפלגה.
ג'ראר החליפה בתפקידה את המזכ"ל הקודם, אחמד סעדאת, היושב היום בכלא על אחריותו לרצח השר רחבעם זאבי. רצח שמאוד מאוד גאים בו בחזית העממית בנוסף לרצח של אזרחים תמימים, חפים מפשע.
המזכ"ל הקודם סעדאת, החליף את מר אבו-עלי מוסטפא שהיה מזכ"ל החזית בתחילת האינתיפאדה השנייה וחוסל על ידי צה"ל. מדוע חוסל מזכ"ל החזית העממית אבו עלי מוסטפא? כי הוא רצח המוני יהודים באינתיפאדה השנייה. לוחמיו ייצרו פיגועי תופת בישראל על ידי מכוניות ואופנועים ממולכדים. אחרי שחוסל, כונתה הזרוע הצבאית של החזית העממית "גדודי אבו עלי מוסטפא" על שמו ומחבלי הארגון הזה המשיכו לפגוע באזרחי ישראל. מי שנכנסה לנעליו של אותו אבי עלי מוסטפא היום, זו למעשה חאלידה ג'ראר.
אבל מצד שני עברו 20 שנה מאז, נצח במושגי הזמן של ישראל, היום ג'ראר ודאי מתנגדת למעשי אלימות נגד ישראלים חפים מפשע. הרי היא "פוליטיקאית פמיניסטית" ומה לה ולתמיכה באנשי טרור? הרי שום פעולת טרור לא נקשרה בשמה.
ובכן, חאלידה ג'ראר לא הניחה את המטען שקטל את חיי הנערה רנה שנרב. יש לארגון שבו היא חברה, חיילים שיעשו את זה. אגב, גם חסן נסראללה לא מניח מטענים וגם לא איסמעיל הניה ועדיין הם אנשי טרור לעילא ולעילא.
אבל גם היום החיבור הזה בין הפוליטיקאים של החזית העממית למחבלי החזית העממית הוא דבר אחד בלתי ניתן להפרדה. הם אפילו לא מנסים לטשטש את זה בניגוד לחברי הכנסת הישראלים שיוצאים מגדרם לגונן על מזכ"ל החזית העממית ולתאר אותה כקרן אור פמיניסטית באפילת הכיבוש הציוני.
ב-22 במאי היו אמורות להתקיים בחירות לרשות המחוקקת ברשות הפלסטינית שנדחו למועד לא ידוע. לבחירות הללו נרשמו מפלגות, רשימות לבית המחוקקים הפלסטיני. גם החזית העממית הגישה רשימה של נציגיה לבית הנבחרים. הרשימה הזו הופכת את הסנגוריה של חברי הכנסת הישראלים למגוחכים ומביכים במיוחד. מפלגת החזית העממית מורכבת למעשה מפוליטיקאים ומחבלים. מחבלים בהווה, מחבלים בדימוס. איש איש ועברו. העובדה שחאלידה ג'ראר מככבת ברשימה פוליטית עם מחבלים מהחזית העממית מבטאת את תמיכתה המובהקת בזרוע הצבאית. אנשי טרור הם כוכבי הרשימה הפוליטית של החזית העממית.
אז ברשימה "הפוליטית" לרשות המחוקקת הפלסטינית מככבים במקום הראשון אחמד סעדאת וחאלידה ג'ראר. הראשון עומד מאחורי רצח השר רחבעם זאבי. במקום הרביעי מתייצב נאסיר אבו חדיר, איש החזית העממית בירושלים. בצעירותו נקטעו לו אצבעות וחלקים מפניו בעקבות מטען חבלה שהתפוצץ בידיו כשניסה להניחו. קורה למחבלים הכי טובים. הוא נכנס ויוצא מהכלא לסירוגין במהלך חייו על רקע מעורבותו בטרור. עם זאת, ב-2011 השב"כ עצר חוליית טרור של החזית העממית שתכננה לחטוף ולרצוח ישראלים ולפגע בישובים ישראלים. מי שעומד בראש החוליה הוא אותו אבו חדיר שמסתבר שנסע בכל העולם הערבי כדי לארגן תשתית טרור וגם רצה לרצוח פלסטיני שנחשד במכירת קרקעות.
אבו חדיר משתחרר מהכלא ב-2017 ומיד הולך ומעניק אותות הוקרה למשפחות של מחבלים מהחזית העממית שבצעו פיגועי תופת בישראל וגם על זה הוא יבלה מספר חודשים בכלא. הוא מספר 4 במפלגה "הלא טרוריסטית" של החזית העממית.
במקום העשירי והמכובד זכה מר עאהד אבו גוהמלה. בחזית העממית מאוד מעריכים את אבו גוהמלה. יעידו הכרזות המפארות את שמו שיצאו מטעם הזרוע הצבאית של ארגון הטרור כיאה לקצין מבצעים כמו אבו גוהמלה – האיש שהוציא לפועל את הרצח של השר רחבעם זאבי ז"ל ויושב בכלא הישראלי על מאסר עולם. אם כן קצין המבצעים של החזית העממית, אסיר בכלא, הוא גם פוליטיקאי ברשימה של ג'ראר.
במקום מספר 20 מתייצב ווליד חנאתשה, איש החזית העממית שנעצר לאחר רצח רנה שנרב ז"ל. הוא היה שותפה של ג'ראר ושל עבד אל ראזק פארג' להחייאת ארגון הטרור החזית העממית ביהודה ושומרון. חנאתשה היה אחראי על גיוס מחבלים לארגון וחימוש המחבלים. על כך משפטו. ביתו נהרס על ידי צה"ל. האיש היה האחראי הלוגיסטי והתפעולי של ההוצאה לפועל של פעולת הטרור שגבתה את חייה של שנרב. הוא מחבל לכל דבר ועניין. וגם פוליטיקאי.
נציג נוסף ברשימה הוא כמאל אבו זריפה, נציג החזית העממית משכם שהספיק לשבת קרוב לעשר שנים בכלא הישראלי.
ויש את נציג מספר 3. איש חשוב מאוד של החזית העממית מעזה. יש לו תמונה מאוד מרשימה כפוליטיקאי כשהוא מניף בידו קלצ'ניקוב בעצרת בעזה. מסיבה לא ברורה אפשר לשמוע את מספר 3 במפלגה של החזית העממית נואם כאשר הקהל המאזין לו הם פלוגות של חמושים. בנאומיו הוא קורא למאבק אלים ללא פשרות בציונות, מהלל את המחבלים שיצאו מהחזית העממית וקורא להשמדתה של מדינת ישראל.
אם כן זו "מפלגת" החזית העממית: רוצחי השר רחבעם זאבי, האיש שעומד מאחורי רצח רנה שנרב ומתכנני פיגועים.
חאלידה ג'ראר היא חלק מרשימה פוליטית של מחבלים ורוצחים וסתם אנשי טרור מתכנני פיגועים, ומנהיגים עזתים שמחזיקים קלצ'ניקוב ומטיפים לחיסולה של המדינה. כל הפרדה בינה לבין טרור זו פעולה מלאכותית, גם היא איננה מניחה מטענים בכוחות עצמה.
ולכן השאלות שצריכות להישאל למר עופר כסיף שמהלל ויוצא מגדרו לתאר את חאלידה ג'ראר כ"פמניסטית שמאלנית" הן: מדוע בחרה גב' ג'ראר להימנות ברשימה אחת עם מחבלים וטרוריסטים? כיצד ג'ראר המתייצבת ליד וליד חנאתשה, מי שעומד מאחורי החוליה שרצחה את רנה שנרב, יכולה להיקרא "לוחמת פמיניסטית"? והאם זהו המאבק בקולוניאליזם שדברת עליו? רצח נערה בת 17? כי אלו השותפים של "הלוחמת" מהחזית העממית. מדוע חבר הכנסת איימן עודה שסיסמת מפלגתו היא "יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים" תומך פעם אחר פעם בנציגת ארגון הטרור, חאלידה ג'ראר, ששותפיה הפוליטיים הם מחבלים ורוצחים מורשעים?
ולחברי הכנסת מהמפלגות הציוניות שליבם מלא רחמים על גב' ג'ראר: מדוע אנחנו צריכים לרחם על מי שמתייצבת לצידם של רוצחי עמנו? אנשים שידיהם דמים מילאו. אמנם התביעה לא הצליחה להוכיח שג'ראר פעלה באלימות, אך היא שייכת לרשימה פוליטית אלימה של מחבלים ורוצחים. כולם חברים באותו ארגון טרור. מספר 10 במפלגתה של ג'ראר הוא מפקד הזרוע הצבאית של ארגון הטרור. אז עד כדי כך אין לכם מושג קלוש על אויביכם המושבעים? מי הם, מי הם שותפיהם לדרך ומה מטרותיהם המאוד גלויות?
