כמו בימים שלפני יום הכיפורים כשכל אחד מתאמץ להיטיב את דרכיו לפני יום הדין, כך גם ימי בין המיצרים כשרבים מאיתנו מנסים להימנע מלשון הרע, ציניות או שנאת חינם.
ברור לי שביום שני, אם לא ייבנה בית המקדש ביום ראשון, נמשיך להעביר ביקורת על הממשלה, על הביביסטים, על "מחבקי טרוריסטים", על "בבונים פאשיסטים", על "שופרות" או על "צבועים". לצערי, ברשת הצייצנים זה חלק מהעסק עד להודעה חדשה. ברמה האישית, לפעמים זה כבר די מגעיל. לא פעם ולא פעמיים כמעט נשברתי והודעתי שאני לא יכול יותר לכתוב את הטור הזה כי הוא מדכא אותי. אבל בכל פעם כזו אני מזכיר לעצמי שתמיד היו פה קבוצות שדיברו בלעג וזלזול אחת על השנייה. ההבדל הוא שהפעם עושים את זה בפומבי וגם מקבלים תשובות. ואפילו אם לפעמים זה יורד נמוך, עדיף לריב ביחד מאשר לשנוא בלב. כמו שיגיד לכם כל יועץ נישואים: "אם אתם עוד צועקים אחד על השנייה אז המצב טוב. אם תפסיקו לדבר אחת עם השני זה סימן שהמצב גרוע".
אז מה יעשה יהודי שערב יום חורבנו של בית המקדש צריך לשלוח טור שמסכם את הקרבות בטוויטר, שכידוע, משמש לעיתים די קרובות במה לעקיצות, קטילות ולעג על כל גווניו? יתאמץ ממש ממש כדי לנסות ולהביא את נקודות האור, את הפרגון ואת האהבה. מדי טור אני מסיים בפינת "משהו קטן וטוב". ציוץ אחד או שניים שמעוררים את האופטימיות. את התקווה את שמחת הלב. אז הפעם, רגע לפני תשעה באב, טור שלם שכולו "משהו קטן וטוב".
תחנה ראשונה, איך לא, כנסת ישראל. מי שנהג לעבוד בבניין הכנסת השתאה תמיד לראות איך חברי כנסת יכולים לקלל ולעלוב אחד בשני במהלך דיוני הוועדה או מעל הדוכן במליאה, ולשבת יחד במזנון ולהסתחבק חמש דקות אחר כך. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן מהליכוד היא אמנם חברת כנסת חדשה אבל גם היא למדה שיש חיים אחרי הפיליבסטר.
עדיין בכנסת: ח"כ אמילי מואטי ממפלגת העבודה לא נמנית מן הסתם על אוהדי נתניהו בלשון המעטה. אבל סבתא שלה זה סיפור אחר לגמרי. בלי להתפדח היא ניגשה במהלך הדיונים הבלתי נגמרים במליאה אל ראש הממשלה לשעבר והשמיעה לו הודעה קולית ששלחה לה הסבתא.
"אני אוהבת אותך, מתה עלייך, אבל אני מתה עליו" – @EmilieMoatti השמיעה ל-@netanyahu את ההקלטה של סבתה, ז'רמן ג'ורנו: "האהבה לבנימין נתניהו, זה לא יעזור"@moshe_riner@arikbender @HavodaParty pic.twitter.com/kfjR0paHt8
— ערוץ כנסת (@KnessetT) July 14, 2021
ואם אנחנו בענייני סבתות, אז גם זה מחמם את הלב:
— this account will heal your soul (@Satisfying24x7) July 14, 2021
עיתונאים, זה דבר ידוע, רגילים לדווח על אסונות, נפילות, מעידות או שחיתויות. חדשות טובות פשוט לא מוכרות. אבל יש כאלה שגם יודעים להגיד: חברים, הולך להיות ממש טוב בעתיד. הנה שרון עידן, שבימים כתיקונם מדווח על וריאנטים חדשים שנכנסו דרך החורים בנתב"ג, מעדכן מתל־אביב שהקלה בדרך. בע"ה עוד נזכה לשמוע דיווחים גם על ירושלים הבנויה.
שוטטתי הבוקר 35 מטרים מתחת לאדמה בתחנת אלנבי, מה אגיד לכם? יש למה לצפות. הקו האדום פה עוד קצת יוצר משנה. יש עיר תחתית מדהימה מתחת לתל אביב הסואנת pic.twitter.com/IpRyzpi3QM
— Sharon Idan | שרון עידן (@sharonidan) July 14, 2021
ומתל־אביב לצפון: שירה חליווה ז"ל הייתה רק בת 15 כשנפטרה לפני חודשיים ממחלת הסרטן. אביה של הנערה, שהייתה ידועה בחיוך ובאופטימיות שלה, בחר להנציח את המורשת שלה באמצעות חרישת כתובת בשדה רחב בדרך לכנרת. בריאיון ל־N12 אמר האב: "אנחנו לא מחפשים פרסום, רק רוצים שהילדים שנלחמים בסרטן ידעו שאפשר, גם בחיוך ובגישה, שאפשר לנצח את המחלה". גיא ורון הביא את הציוץ הזה שמלמד אותנו שגם אחרי חורבן אפשר להתרומם ואפילו לחייך.
כשגיא ורון ושרון עידן מדווחים על דברים חיוביים זה נחמד אבל לא מפתיע. אבל אם חיים לוינסון מהארץ עושה את זה, זה כבר באמת סיפור. לוינסון, למי שלא מכיר, הוא עיתונאי חד לשון, ציני, נהנה להטריל וללעוג לכל מי שהוא לא הוא. בדרך כלל הוא שוחט בטור שבועי תופעה תרבותית או אישיות שדוברה במהלך השבוע. השבוע, הוא דווקא פרגן בענק למי שנחשב לאחד מסמלי הליכוד בכנסות האחרונות, ח"כ דודי אמסלם. לוינסון התארח אצלו לאחת מארוחות השישי המפורסמות שהוא עורך לחברים וחזר עם טור ביקורתי על הגזענות שמגלים כלפיו כל מיני קובעי טעם בעיני עצמם בתקשורת, כולל בעיתון הבית של לוינסון "הארץ".
כפי שהעידו ציוציו שפרסם אחרי הטור, החברים בברנז'ה דווקא לא כל כך אהבו וגם בגלל זה הטור שלו היה שווה.
והנה, גאולה אבן סער, עיתונאית שלא התביישה להשיל מעל עצמה את דמות המראיינת הקשוחה והעניינית ולהביע רגש אמיתי:
גאולה אבן סער החלה לבכות בתחילת הראיון שערכה עם ח"כ שירלי פינטו, שנאמה אתמול בשפת הסימנים בכנסת. pic.twitter.com/xrADFZYAnl
— Almog Ben-zikri (@almogbenzikri) July 13, 2021
אחרי תקופה ארוכה שבה הואשמו הגרעינים התורניים באלימות שהופנתה אליהם, הגיע השבוע נשיא המדינה החדש ואמר בקול ברור את האמת. זה אולי טריוויאלי, אבל בעולם מלא שקר, פוליטיקלי קורקט ודיפלומטיות, זה לא מובן מאליו:
ולסיום: חבר שלי סיפר לי שלפני כמה שנים אחותו עברה משבר ואובדן גדול מאוד. ימים ספורים אחר כך היא ילדה את בנה הבכור ובחדר הלידה פשוט לא הפסיקה לבכות בגלל המחשבות על אותו אובדן. כשבאה לבקר אותה סבתא שלה, שעברה את מצעדי המוות באושוויץ, היא גערה בה על הבכי ואמרה לה: "מה את בוכה? ילדת בן! תרימי את עצמך ותשמחי. אנחנו מנצחים ולא צריך לבכות".
היחידה שהצליחה להרים את אותה יולדת טרייה הייתה אותה סבתא, כי כשמישהו שהיה באושוויץ אומר לך "מה אתה בוכה?" אי אפשר להתווכח איתו. הציוץ הבא מסכם בתוכו את החורבן, את ההתעוררות ואת הגאולה בעזרת ה' בקרוב. כי אפשר להתווכח איתו.
משהו לנשמה.
החזן ישראל גולדברגר המכונה "הזמיר מברגן בלזן", שורד שואה בן 99 שחיזן במחנה ההשמדה ליהודים רגע לפני שנשלחו אל מותם, היום מול קציני צה"ל בבית העדות בניר גלים עם תפילה לשלום המדינה.
"אבינו שבשמיים צור ישראל וגואלו ברך את מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו". pic.twitter.com/rEIonoZl9c— Josh Breiner (@JoshBreiner) July 13, 2021
