"אנו, בני האדם, מנצלים, משעבדים והורסים כל חיבור עם בעלי החיים והטבע", טענה אתמול (ג') בנאום הבכורה שלה ח"כ יסמין פרידמן מיש עתיד. אני לא יודעת מה פרידמן עשתה בחייה, אבל רוב מכרי הקרובים והרחוקים בסך הכול אוהבי טבע וחי ובהחלט לא עונים לקטגוריות הנוראיות אליהן היא שייכה את כולנו. להפך, ידוע שכולם אוהבים סרטונים של חתולים.
במשפט הבא פרידמן הסבירה שעלינו לחנך את ילדינו כך שידעו "שהחמלה חשובה יותר מהאוכל בצלחת ומהון כלכלי". מעניין מאיפה היא שואבת את רעיונות החמלה הנוצריים והנוראיים הללו. בתפיסת העולם שהציגה, אותה חמלה מדומיינת על הטבע חשובה מהחיים עצמם. זו גם התפיסה שרווחת בשנים האחרונות בחוגים אקולוגיים כאלה ואחרים, לפיה האדם הוא הגורם המזהם מספר אחת, ועל כן עדיף שלא יתרבה. שוחרי הטבע נלחמים בדבר הטבעי ביותר, הלא הוא יצר החיים, ומעודדים דיכוי ילודה בשם אותה חמלה לבעלי חיים ושמירה על האקולוגיה.
בנאומה מעל בימת הכנסת, חה"כ החדשה התחייבה לייצג בראש ובראשונה את בעלי החיים, שכמובן צעדו לקלפי לבחור בה, רק אחריהם באו אזרחי ישראל.
"אני דור רביעי למאכילות חתולים. הנינה של אספרנסה, שהיתה מאכילת חתולים ידועה, עוד בקורפו" – כך סיפרה @Yasminsfridman בנאום הבכורה שלה, היום במליאת הכנסת: "הדאגה לרווחתם של בעלי החיים היא אחת הסיבות העיקריות לכך שאני עומדת כאן". צפו pic.twitter.com/fsJn2cUmD7
— ערוץ כנסת (@KnessetT) July 20, 2021
ח"כ פרידמן סולדת מאוכל בצלחת ומהון כלכלי כאמור, אולם כמה משפטים לאחר מכן היא מבקשת להקצות משאבים לטובת האזרחים החלשים בחברה. מאיפה הח"כית הטריה חושבת יגיעו אותם המשאבים? גם אם הכסף היה צומח על העצים, היינו צריכים לקטוף אותו מהם כדי לממן את משרד הרווחה, שהרי בלי הון אין חמלה במשוואה. כל בניין מגורים שהמדינה תבנה לטובת אנשים חסרי בית יבוא על חשבון הטבע; כל כביש שנסלל לטובת הנגשת הפריפריה למרכז, אותה היא מייצגת כקבוצה השנייה אחרי בעלי החיים, מצמצם את אזור המחייה של בני הקבוצה הראשונה.
בעוגה של העולם המוגבל שלנו ייצוג של בעלי החיים בכנסת בא על חשבון ערכים אחרים. כן, גם לבעלי החיים ולטבע מגיע ייצוג אבל לח"כ פרידמן התבלבל הסדר, הדאגה לבני האדם, לאזרחי ישראל, קודמת לחתולי הרחוב.
אפרופו חתולים, בנאום הבכורה פרידמן הכריזה בגאווה כי היא דור רביעי למאכילות חתולים ומתוקף כך זו המשימה המרכזית שלה בתפקידה החדש.
חשוב, ראוי ונכון לפתח בתוכנו חמלה, זה יפה מאוד להאכיל חתולים, למען האמת גם סבא שלי האכיל חתולים. הוא היה אוסף את שאריות המזון בחדר האוכל של הקיבוץ ונותן להם בדרך הביתה בנקודות קבועות. אבל הוא לעומתה ידע היטב שרק אחרי שבני האדם אכלו לשובע החתולים יקבלו את מזונם. אגב, גם החתולים לא התלוננו על כך, ולא שמעתי מהם ייסורי מצפון שהם קיבלו שאריות של עוף ובשר. זהו הטבע, גלגל החיים.
פרידמן מאשימה אותנו, האנושות, בהתרחקות מערכי החמלה הטבעיים, בזמן ששיח הקורבנות הנאצל שלה מנותק לחלוטין מהחוקים של העולם ומוביל לשיבוש חמור בסדרי העדיפויות. אכן, יש לדאוג לרווחת החיות אבל רק אחרי שלילד שלך, ולילדי השכנים יש אוכל בצלחת. כשהאדם יהיה אדם הוא יוכל גם לדאוג לחיות ולטבע. בסך הכול הגענו לכאן לעוֹבדה ולשוֹמרה, אבל אם לא נאכל קודם בעצמנו איך יהיה לנו כוח לעבוד בשבילם?!
