בשבועיים האחרונים קרו שני אירועים שהחזירו לסדר היום את קמפיין ה-BDS. האחרון, הודעת יוניליבר השבוע כי לא תחדש את הזיכיון של בן אנד ג׳ריס לזכיין הישראלי אם ימשיך למכור גלידה ביהודה ושומרון, שכבש את כותרות המהדורות והעיתונים, ואין פוליטיקאי שלא עשה על הידיעה הזו סיבוב.
ידיעה יותר דרמטית אך פחות סמלית שעברה לציבור הרחב מתחת לרדאר, פורסמה לפני כשבועיים עם הודעת קרן הפנסיה הנורווגית כי היא מושכת השקעות בגובה של 32 מיליון דולר בחברות בינלאומיות הפועלות ביהודה ושומרון. בין החברות שבהן הפסיקה הקרן את השקעתה נמצאות: מוטורולה, שלטענת הקרן מסייעת למערכות מעקב וניטור המשמשות להגן על ההתנחלויות ועל הגבולות; בנק לאומי, בנק הפועלים, דלק, בזק, סלקום, פרטנר וחברות תקשורת נוספות שלפי הקרן פעילות בהתנחלויות וגם חברות העוסקות בבנייה ישירה, כמו תאגיד הרכבת Alstom הצרפתית ואלקטרה ואשטרום הישראליות.
שתי ההחלטות הללו לא ימוטטו את הכלכלה הישראלית וסביר שלא יובילו לאפקט דומינו במסגרתו חברות בינלאומיות נוספות יחרימו או ימשכו השקעות מישראל. האפקט שלהן, כמו האפקט של קמפיין ה-BDS כולו הוא תודעתי בלבד והוא מתקיים באקו סיסטם הפרו פלסטיני והפרוגרסיבי בעיקר בארה״ב ובאירופה.
קמפיין ה-BDS פרץ לחיינו בגלגולו המודרני לפני כמעט 20 שנה, בוועידת דרבן הידועה לשמצה שהתקיימה בספטמבר 2001, שם נולד השקר שעשה לו כנפיים כי ישראל היא מדינת אפרטהייד. פעילים פלסטינים, ובהם מי שנחשב למייסד ה-BDS, עומר ברגותי (תושב ישראל שלמד באוניברסיטת תל אביב) החלו לחלחל את התעמולה האנטי ישראלית. הם בנו רשת של ארגוני חברה אזרחית גלובלית שפעלה להשחיר ולבודד את ישראל במוסדות בינלאומיים, בחברות עסקיות ובחברה האזרחית מתוך תקווה שהעולם יפעיל סנקציות על ישראל בדומה למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה.
לרשת זו, כפי שחשף המשרד לנושאים אסטרטגיים שהיה אמון על המאבק בדה לגיטימציה לישראל ובקמפיין החרם בממשלת נתניהו תחת השר גלעד ארדן ונסגר השבוע, היו קשרים לטרור כפי שפורסם בדו״ח ״מחבלים בחליפות״. הדו״ח הראה כיצד פעילי טרור מורשעים, חלקם עם דם על הידיים הפכו ל״פעילי זכויות אדם״ בקמפיין החרם ועשו נפשות לחרם על ישראל בפרלמנטים, בקמפוסים, באיגודי עובדים ובמקומות נוספים.
בעוד שבאנגלית סיסמת ה-BDS היא ״צדק חופש ושיוויון״ בערבית אומרים בפירוש ראשי התנועה כבר למעלה מ-20 שנה כי מטרת התנועה היא להקים בישראל מדינה אחת, פלסטינית, מהירדן לים. עומר ברגותי אמר בקולו, כמו גם פעילי BDS בולטים אחרים, כי התנועה לא תקבל מדינה יהודית ״בשום חלק של פלסטין״. לפי ה-BDS, בדומה למה שאומרים בחמאס, המטרה היא לא גבולות 67', סיום הכיבוש וקץ מפעל ההתנחלויות, אלא גבולות 48'.
ברגותי וחבריו הבינו מההתחלה שלפעול בגלוי לחיסולה האזרחי של מדינת ישראל כמדינה יהודית לא יתקבל במערב, ולכן הם מייצרים מסך עשן: האש מכוונת ליהודה ושומרון מתוך תקווה שהיא תתפשט לישראל כולה. תומכי ה-BDS במערב, בהם גם יהודים לא מעטים, שרבים מהם חושבים כי תמיכה בחרם תביא לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני על ידי פתרון שתי המדינות, מסרבים להקשיב למה שאומר להם מייסד ה-BDS: זה לא השטחים – זו ישראל כולה.
פעילות המשרד לנושאים אסטרטגיים, שהייתה אגרסיבית (ויש שיאמרו אגרסיבית מדי), פעלה להסיר את המסכה של ה BDS. חשיפת קשרי הטרור, הרטוריקה האנטישמיות וחשיפת מקורות המימון לארגוני החרם שהיו נגועים בקשרי טרור מאירופה, הביאה לצמצום המימון, למניעת כניסה של פעילי חרם בולטים למספר מדינות בארה״ב ובאירופה, ולהוקעת התנועה על ידי מנהיגים במערב. מדינות בארה״ב ובאירופה חוקקו חוקים נגד ה-BDS אותו כינו כקמפיין אנטישמי.
הצלחות ה-BDS במשך 20 שנה היו ספורות אך סמליות. מעט מאוד חברות בינלאומיות יצאו מישראל ולתנועה הייתה אפס השפעה על הכלכלה הישראלית הצומחת. גם בתחום התרבותי נחל ה- BDSהרבה כישלונות, כאשר מספר קטן של אמנים ביטלו את הגעתם לישראל (האחרונות שבהן היו הזמרות לורד ולאנה דל ריי) למרות קמפיין אגרסיבי שהוביל רוג׳ר ווטרס נגדם. גם הניסיון לפעול נגד חברות בינלאומיות הפועלות ביהודה ושומרון דרך ״הרשימה השחורה״ במועצת זכויות האדם של האו״ם לא הביא לתוצאה המיוחלת. לאור רשימת ההישגים הכול כך מצומצמת, סביר להניח שלו ה-BDS היה חברה עסקית, הדירקטוריון שלה היה מפוטר לאלתר.
במקום זה יתכנסו בספטמבר הקרוב ראשי התנועה לציין 20 שנה להקמתה במה שמכונה ״וועידת דרבן השנייה״ שתתקיים בניו יורק בשולי עצרת האו״ם. ארצות הברית, צרפת, צ׳כיה, בריטניה, פולין, גרמניה, איטליה, הולנד, אוסטרליה, ופולין כבר הודיעו על החרמתה בטענה שתהליך דרבן נוצל על מנת לעודד גזענות, אנטישמיות והכחשת שואה. סביר להניח שחשבון נפש על כישלון התנועה לא יהיה שם, אלא המשך תעמולת שנאה מכובסת נגד מדינת ישראל.
רויטל יכין קרקובסקי כיהנה כראש אגף בכירה לאסטרטגיה ותודעה במשרד לנושאים אסטרטגיים בין השנים 2017 – 2020. כיום היא מייסדת שותפה בחברה לייעוץ אסטרטגי Strategic Impact יחד עם מי שכיהנה כמנכ״ל המשרד תא״ל במיל' סימה ואקנין גיל, וכיום הן מלוות ארגונים בתחום המאבק באנטישמיות וחינוך השואה.
