חוט של אנושיות, רגישות, וחסד משוך על פני הסדרה 'תנו לעבוד' שהפרק השני שלה שודר אמש (רביעי) בכאן 11. הסדרה עוקבת אחר אנשים על הרצף האוטיסטי, עם תסמונת טורט ובעלי שיתוק מוחין, המתקשים להשתלב בשוק העבודה. לצד דיאלוגים חשופים עם הגיבורים, מופיעים בכל פרק גם מומחים שמלווים אותם בתהליך מציאת העבודה, ומדריכים אותם איך לגלות את הכישורים הייחודיים להם ולהפוך אותם לנכס.
הפרק של אתמול עקב אחר שלושה. לאור ברטור יש אספרגר והוא מוגדר על הרצף האוטיסטי. הוא גר עם הוריו וחולם לעצב ביגוד ותפאורה. בפרק הקודם הוא חווה ניסיון שנכשל, ובפרק של אמש הוא חווה הצלחה כשהתקבל לעבוד בחלל עבודה שיתופי לאופנה. גם דריה איצקוביץ' מוגדרת על הספקטרום האוטיסטי ומתמודדת עם לקויות למידה מורכבות כמו דיסלקציה ודיסקלקוליה. אחרי שהיא דוחה הצעה להשתלב בחברה לבינה מלאכותית שמעסיקה עובדים על הרצף, היא מתקבלת לעבוד בחברת 'עברית', בסביבת עבודה שמתייגת אותה פחות כשונה. לבר גנטובניק יש תסמונת טורט המלווה בטיקים רבים, וגורמת למעסיקים לפסול אותו כבר בשלב הריאיון. כשהוא צולח את השלב הזה הוא מצליח לפרוח כמאמן כושר, וגם לצחוק על הטיקים שלו יחד עם המתאמנים.
המעלה הכי גבוהה במעלות הצדקה, על פי הרמב"ם, היא למצוא עבודה לאדם הזקוק לכך. הצפייה ב'תנו לעבוד' ממחישה עד כמה התעסוקה קריטית לחייהם של אנשים עם שונות ומגבלות. דריה מספרת בכאב על יותר מארבעים תשובות שליליות שקיבלה ממקומות עבודה שונים, והיא רק בת 24. איימי, בת הזוג של בר אומרת שהוא חייב למצוא עבודה שתגאל אותו משעות ארוכות עם עצמו בבית. הצורך הזה ניבט גם מעיניה המודאגות של איילה, אימו של אור. "לשבת כל היום מול פרפר נחמד זה קטסטרופה", היא אמרה בפרק הקודם, על בנה בן ה-30.
מטבע הדברים, כל המעסיקים שמופיעים בסדרה, מביעים אמפתיה גדולה לגיבורי הסדרה. אין ספק שמול המצלמות כולנו רגישים יותר, סבלנים יותר ומתחשבים יותר באנשים עם צרכים מיוחדים, ועדיין, ב'תנו לעבוד' יש הרבה רגעי אותנטיות שאי אפשר לזייף. הזוגיות המרגשת של איימי ובר, היחסים הקרובים בין אור לאימו וכך גם ראיונות העבודה של אור ב'בית הבד' ושל בר במכון הכושר. גם כשהמציאות בסדרה מבוימת, היא עדיין מסוגלת להוות דוגמה והשראה ולגרום לנו, הצופים, להיות מודעים יותר ואכפתיים יותר לקשיי ההשתלבות של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה.
ועוד הערה. הערב הטלוויזיוני אמש היה מאותם ערבים שבהם לא צריכים להכביר במילים על חשיבותו של השידור הציבורי. במקביל ל'תנו לעבוד' שודרו אמש בשני הערוצים המסחריים תוכניות ריאליטי, אחת מהן היא 'האח הגדול'. הפער בין רמת הדיון והשיח ב'אח הגדול' לדיאלוגים ב'תנו לעבוד', ממחיש יותר מכל, כמה המסך שלנו זקוק לשידור ציבורי שיהיה משוחרר מרייטינג המיוצר בדרך כלל מתוכן נמוך.
