לפני כמה חודשים הטיסה ישראל צוות רפואי וציוד מתקדם לצ'אד שבצפון אפריקה, כדי לטפל באישה מקומית שחלתה בקורונה ונאבקה על חייה. האישה לא נשאה תפקיד רשמי במדינה כלשהי, אבל הייתה הרוח החיה מאחורי קשרים שרקמה ישראל עם מדינות מוסלמיות ביבשת. חלק מהקשרים, כמו עם צ'אד עצמה, נחשפו עם הזמן. אחרים חסויים עד היום.
מי שעמד מאחורי המבצע הרפואי יוצא הדופן, היה המטה לביטחון לאומי. לרוע המזל מבצע הצלת החיים לא צלח, אבל עצם שיגור המטוס המיוחד מעיד על אחד העיסוקים המרכזיים של המל"ל בתקופתו של ה"ראש" מאיר בן־שבת: יחסים מדיניים, כולל מעורבות עמוקה ב"הסכמי אברהם".
השאלה במה עוסק המטה לביטחון לאומי מעידה מצד עצמה כי גבולות הגזרה של הגוף, שהוקם כבר בקדנציה הראשונה של נתניהו, לפני כחצי יובל, עדיין אינם ברורים.
המטה נאבק בלי הרף על מקומו בתהליך קבלת ההחלטות הלאומיות. פרופ' עוזי ארד, שהקים את המטה וחזר לעמוד בראשו גם בקדנציה השנייה של נתניהו, נאבק למען חקיקת חוק להסדרת תפקוד הגוף. ובכל זאת, פעילותו נקבעת במידה רבה לפי ראש הממשלה וראש המל"ל, כל צמד בתקופתו.
למעט ארד, אילן מזרחי ויוסי כהן, שבאו מהמוסד, שאר ראשי המל"ל היו בעברם אלופים בצה"ל. שום ראש מל"ל לא התקרב לשלוש שנים בתפקיד. חריג בכך הוא הראש היוצא מאיר בן־שבת, שהשלים ארבע שנים. מבחינות רבות, מאיר בן־שבת חובש הכיפה היה שונה מקודמיו בתפקיד: הוא גדל במשפחה מרובת ילדים בדימונה וצמח בשב"כ, נראה כפקיד אפור ומופנם ואינו מדבר אנגלית מתגלגלת.
הוא ספג הרבה מהאש שכוונה לנתניהו, והוצג לעיתים קרובות בתקשורת כעבד נרצע שלו, במיוחד כשנטען שהבוס שלח אותו למשימה פוליטית אצל הרב דרוקמן, במסגרת הניסיונות לפרק ולהרכיב מפלגות וקבוצות בציונות הדתית.
לבן־שבת היה בדיעבד הסבר על פרשת הרב דרוקמן. בכל מקרה, "עבד נרצע" הוא לא היה, והדעות על תפקודו בראשות המטה לביטחון לאומי חיוביות כמעט כולן.
בן־שבת נכנס לתפקיד ראש המטה לביטחון לאומי ב־2017 לאחר תקופה ארוכה שהתפקיד לא היה מאויש (אחרי מינויו של יוסי כהן, ראש המל"ל לפניו, לראש המוסד), ועל רקע החקירה המטלטלת נגד המשנה לראש המל"ל לשעבר, אבריאל בר־יוסף, המואשם בשחיתות.
גולת הכותרת של כהונת מאיר בן־שבת הייתה שינוי מבני עמוק. הוא הקים אגפים חדשים, כמו אגף לביטחון פנים, ללוחמה בטרור ולעורף, אגף פנים לענייני ערביי ישראל, הפלסטינים והר הבית, אגף למדיניות ביטחונית ואגף לנושאים מיוחדים. הוא הביא לא מעט אנשים חדשים (רבים מהם מהשב"כ), אבל סך כוח האדם במל"ל לא גדל.
השינוי המבני אפשר למל"ל של בן־שבת לעסוק במשימות שהגוף לא נועד להן מלכתחילה, כמו הסכמי אברהם, וגם "תכלול" הגופים העוסקים בקורונה. האגף לנושאים מיוחדים מעורב עמוקות במגעים עם ארה"ב, בריטניה וצרפת בעניין הסוגיה האיראנית, גם בעצם ימים אלה. בארבע השנים של בן־שבת התחלפו לא פחות משלושה ראשים במועצה לביטחון לאומי בוושינגטון, ולמרות הקרירות בין נתניהו למשטר הדמוקרטי של ביידן, בן־שבת שמר שם על יחסים סבירים, אם לא למעלה מכך, לכל אורך הדרך. בן־שבת עסק רבות גם ביחסים המיוחדים עם רוסיה של ולדימיר פוטין ועם הודו.
העיסוק של המל"ל בנושאים מדיניים נבע גם מן הרצון של נתניהו לגמד את משרד החוץ, השנוא עליו. בלא מעט עניינים היו למל"ל חיכוכים עם המוסד ועם צה"ל. לפעמים, אפילו עם השב"כ. האופי המופנם של בן־שבת גרם לנתניהו להעדיף לשלוח אותו למשימות מיוחדות ולא את יוסי כהן המוחצן. למשל, נתניהו לא רצה לשלוח את כהן לסיבוב ניצחון במדינות המפרץ אחרי הסכמי אברהם, כדי שלא יקטוף לעצמו את התהילה. בבן־שבת לא מצא חשש כזה.
החפיפה בין בן־שבת למחליפו ד"ר איל חולתא, שהחלה השבוע ותימשך כחודש, עשויה במידה רבה לחפות על היעדר חפיפה מסודרת בין נתניהו לבנט עצמם.
שנת החדשים
מה צפוי למל"ל בתקופת חולתא? הדבר תלוי באיש ובראש הממשלה נפתלי בנט, וגם בקונסטלציה הפוליטית: למשל, משרד החוץ של יאיר לפיד יהיה דומיננטי הרבה יותר משהיה בימי נתניהו, גם על חשבון המל"ל. עם זאת, צפוי שהמטה ימשיך לעסוק בענייני הקורונה שהרימה ראש, ויהיה מעורב בהחלטה המסתמנת להפוך את ישראל למדינה הראשונה בעולם שתעניק מנת חיסון שלישית לתושביה.
ה"אקווריום" בלשכת ראש הממשלה אינו זר לחולתא. הוא השתתף בלא מעט ישיבות כנציג המוסד, ואף הצטרף לנסיעות לארה"ב שעסקו בגרעין האיראני
חולתא הוא בוגר תוכנית המצוינות המופתית של משרד הביטחון וצה"ל ששמה "תלפיות", השולחת צעירים מוכשרים לתפקידי מחקר ופיתוח לאחר לימודים מדעיים מתקדמים והתנסות ביחידות הקרביות של צה"ל. הוא השלישי מבוגרי התוכנית שמגיע לעמוד בראש גוף לאומי, אחרי אופיר שהם שהיה ראש המנהל לפיתוח אמצעי לחימה (מפא"ת) ופרופ' אביתר מתניה, שהקים את מערך הסייבר הלאומי. שמו של חולתא הוזכר בעבר כמועמד להחליף את מתניה.
ה"אקווריום", החלל מוקף הזכוכית שבו נערכות גם ישיבות כמוסות בלשכת ראש הממשלה, אינו זר לחולתא. הוא השתתף שם בלא מעט ישיבות כנציג המוסד כבר בימים שיוסי כהן שימש ראש המל"ל, וגם בשנים האחרונות, בימי בן־שבת. הוא אף הצטרף לכמה וכמה נסיעות של בן־שבת לוושינגטון, בעיקר כאלו הקשורות למגעים בנושא הגרעין האיראני. עכשיו, תיק הניסיונות הישראליים להשפיע כמה שיותר על ההסכם החדש בין איראן למעצמות – נופל עליו.
בתפקידו האחרון במוסד לא היה חולתא בראש הפירמידה. הוא אמנם שימש ראש אגף וראש מטה, אבל מעליו עמד ראש מנהלת טכנולוגיות, ולכן הדרגה הבלתי רשמית שלו מקבילה יותר לתת־אלוף מלאלוף.
כמו כל ראשי המל"ל לפניו, חולתא ימלא שני תפקידים במקביל: ראש המטה על כל אנשיו ותוכניותיו, ובמקביל יועץ לביטחון לאומי לראש הממשלה עצמו. תפקיד היועץ ישאב את עיקר זמנו, והוא הסיבה לכך שראש המטה לביטחון לאומי – שהוא גם יועץ לביטחון לאומי – מוגדר בחוק מינוי אישי לקדנציה שאינה קבועה מראש, בשונה משאר ראשי הגופים הלאומיים, שהמינוי שלהם מקצועי בלבד וקצוב בזמן.
לצד נתניהו, המנוסה ביותר בנושאים מדיניים וביטחוניים "כבדים", הניסיון והרקע של חולתא היו מספיקים. האם אפשר לומר זאת גם כאשר היועץ לביטחון לאומי, שטרם שימש בתפקיד לאומי משמעותי, עומד לעבוד עם ראש ממשלה שהוא בעצמו טירון? ימים יגידו. בכל מקרה, בשנה הקרובה, כשלמוסד ולשב"כ יהיו "ראשים" חדשים, וכשראש הממשלה החדש בנט ייעזר ביועצת המדינית החדשה שמרית מאיר – צפוי אביב כוכבי, הרמטכ"ל המנוסה והדומיננטי, להיות הדמות הביטחונית המשפיעה ביותר בישראל.
