מְחִצָּה

לְהַצִּיב מְחִצּוֹת וּלְהַזְרִים הֲמוֹנֵי נֹעַר דַּוְקָא

לַפִּנָּה הָאַחַת שֶׁהִיא בְּלִי: הַקְּטַנָּה, הַנִּדַּחַת

הַשְּׁמוּרָה לַמְּעַט; שֶׁיֹּאכְלוּ אוֹתָהּ אֵלֶּה, לִשְׁתּוֹתָם בְּקַשִּׁית,

לְדָרְכָם בְּסַנְדָּל, לְסַכְסֵךְ וְלַחְרֹץ, בַּאֲטִימוּת שִׁמּוּשִׁית;

לְקוֹנֵן וְלִדְרֹס, בִּתְפִלָּה וּשְׁרָצִים בְּיָדָהּ, עַל הַקִּיר הַחִיצוֹן;

לִשְׁלֹחַ יַד מַחַץ בַּלֵּב הָאֶחָד הַמְּשֻׁתָּף וּלְהַצִּיב מְחִצּוֹת.

יוֹנֵק וְיוֹרֵק

סִפּוּר מִסְּרָטִים. מִשְׁתַּרְשֵׁר לַעֲנָק.

 

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה וְנִפְרַס וְנֻקְנַק

בְּבַמַּאי שְׁמוֹ נָדָב שֶׁקִּבֵּל מַעֲנָק

מִמְּדִינַת יִשְׂרָאֵל שֶׁפָּתְחָה לוֹ אַרְנָק.

בַּכֶּסֶף הַזֶּה הַבַּמַּאי וְהַצֶּוֶת

סֶרֶט עָשׂוּ לִכְבוֹד הָאוֹיֶבֶת

שֶׁל הַמְּדִינָה שֶׁפָּתְחָה לוֹ אַרְנָק,

בְּלוֹנְדַּת דִּבָּה בַּת טֵרוֹר מְפֻנָּק.

כָּךְ יָרַק הַבַּמַּאי אֶל הֵיכָן שֶׁיָּנַק.

 

לַסֶּרֶט הַזֶּה הֻצְמַד נָרָטִיב:

יִשְׂרָאֵל אוֹסֶרֶת כָּל סֶרֶט בִּקָּרְתִּי.

כָּךְ הֵם הֶרְאוּ, מִכּוֹכָב עַד נִצֶּבֶת,

בְּתוֹךְ עֲלִילַת תְּהִלָּה לְאוֹיֶבֶת

שֶׁל הַמְּדִינָה שֶׁמִּמְּנָה בַּעֲנָק

אֶת הַסֶּרֶט הַזֶּה בִּמְלוֹא לֵב וְאַרְנָק.

אוֹי לְנָדָב סְתוּם־הַפֶּה, הוּא נֶחֱנָק!

 

פְּרַס הַשּׁוֹפְטִים בְּפֶסְטִיבַל קָאן

בָּא לְיָדָיו שֶׁל נָדָב שֶׁמִּכָּאן

הִגִּיעַ עִם סֶרֶט שֶׁלּוֹ נָרָטִיב

שֶׁאָסוּר לְיַצֵּר קוֹלְנוֹעַ בִּקָּרְתִּי

בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל שֶׁלִּכְבוֹד הָאוֹיֶבֶת

שֶׁלָּהּ הוּא הִסְרִיט שִׁיר הַלֵּל עִם הַצֶּוֶת

בְּכַסְפֵי מְדִינָה שֶׁפָּתְחָה לוֹ אַרְנָק

וּשְׁמָהּ יִשְׂרָאֵל. הָאַבְּסוּרְד הוּא עֲנָק

אֲבָל קָאן הוּא הַהֶפֶךְ מִנָּאק.

 

חֲמִשָּׁה־עָשָׂר

שָׁמַעְתִּי מִמְּשׁוֹרֵר אֶחָד, שֶׁשּׁוּרוֹתָיו מֵרִיץ:

אִם שִׁיר אֵינוֹ נִכְתָּב לִי בַּחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה דַּקּוֹת

אֲנִי זוֹרֵק אוֹתוֹ לַפַּח. בַּלֵּב הַחַם יֵשׁ לְהַכּוֹת.

שִׁיר הוּא דָּבָר מַשְׁפְּרִיץ.

 

שָׁמַעְתִּי מִמְּשׁוֹרֵר אַחֵר, אֲשֶׁר לָרִאשׁוֹנָה

פִּרְסֵם שִׁירָיו – בָּהֶם אֶחָד שִׁיר פֶּלֶא, שִׁיר שֶׁל אָב:

כָּתַבְתִּי אֶת הַשִּׁיר הַקָּט הַזֶּה שָׁלָב שָׁלָב,

דִּמְעָה דִּמְעָה, חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

 

מִן הַצָּרָה עַד הַבְּרָכָה, לְמַעַן יִוָּרֵא

הָאֵל אֲשֶׁר עֶזְרוֹ הַטּוֹב הָיָה לִתְהִלּוֹת

זִמְּרוּ הַלְּוִיִּים בְּמַעֲלוֹת חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה.

 

בְּלֵב תְּקוּפַת תַּמּוּז, בַּלֵּיל, סַהֲרוּרִית קַלּוֹת,

הַלְּבָנָה שָׁרָה גַּם הִיא. חַשְּׁבוּ וְתִקְלְטוּ

שֶׁהַמִּלָּה "בְּאַהֲבָה" עֶרְכָּהּ עוֹלֶה לְט"וּ;

בְּאָב מוֹנָה לָהּ הַלְּבָנָה אֶת כָּל הַמַּעֲלוֹת.