אין בי שום אשליה שאצליח לשכנע את פיטר ביינרט וחבריו, ממובילי ה"פרוגרסיבים" באמריקה המגדירים את ישראל כמדינת אפרטהייד ונאבקים כעת כבר נגד עצם קיומה, כמתואר בריאיון של צביקה קליין עם ביינרט במוסף דיוקן בשבוע שעבר ("הקנוניה מתוך אמריקה"). איני רואה סיכוי ממשי לשכנע אותם לחזור בתשובה אל הציונות המדינית, ואל ישראל כמדינת העם היהודי. אבל לא אוכל להימנע מלהשמיע מחאה גלויה וזעקה נגד סילופים חמורים של ההיסטוריה, ונגד פגיעה חמורה בזכויות היסוד של העם היהודי.
ישראל היא המדינה היחידה בעולם כיום שעצם קיומה כמדינת העם היהודי נשלל בידי מדינות רבות החברות באו"ם, שחלקן גם נלחמות נגד ישראל וחותרות להשמידה, כולל בעזרת נשק גרעיני. כל דעה המכירה בזכות קיומן של מדינות לאום רבות בכל העולם ושוללת את הזכות הזו רק מהעם היהודי היא אנטישמית, אין מילה אחרת.
רוב העם הפלסטיני חי בממלכת ירדן, בתחומי ארץ ישראל ההיסטורית, והעימות בין ההנהגה הירדנית לאש"ף ולחמאס הוא בעצם בין שלוש מפלגות של עם אחד. בארץ ישראל יש שתי מדינות, ואין שלושה עמים.
הפלסטינים בעזה נתונים תחת כיבוש אכזרי של חמאס, שחרת על דגלו את השמדת ישראל בשיתוף פעולה גלוי עם איראן. אילו רצו מנהיגי הפלסטינים בעזה לחיות בשלום לצד ישראל, היו משקיעים את הכסף הבינלאומי שהם מקבלים בשגשוג ובפריחה, בלי טילים, בלוני נפץ ורחפני תקיפה נגד ישראל. במצב כזה, ישראל לא הייתה שולחת לעזה שום מטוס ושום פצצה. עזה לא נתונה לשליטה ישראלית, וכל הפעילות הצבאית הישראלית היא הגנתית בלבד. כל הילדים שנהרגים בעזה הם קורבנות מתקפות הטרור של חמאס נגד ישראל. חמאס הוא שמוציא להורג את ילדיו, כדי לצמצם פגיעה בחייליו.
הפלסטינים ברובם הגדול, ולא רק אנשי חמאס, ממשיכים עוד היום להעריץ את המוּפתי מימי המנדט הבריטי חאג' אמין אל־חוסייני, שתמך בגלוי במשטר הנאצי והזדהה איתו. דמותו בולטת בספרי הלימוד שלהם, ובמערכת ה"חינוך" שלהם. אל־חוסייני גורש מארץ ישראל בידי הבריטים, קיבל מקלט בברלין הנאצית, והשקיע את כל מאמציו בשכנוע המשטר הנאצי לכבוש את פלסטין ולהשמיד את היהודים גם בארץ אבותיהם.
הרעיון של "ציונות חברתית" ברוחו של אחד העם, תוך ויתור על מדינה יהודית שתיאלץ להילחם על עצם קיומה, פשט את הרגל עוד אז, לפני השואה וחורבן הגלות היהודית. ארתור רופין היה חבר להשקפתם של מרטין בובר ויהודה לייב מאגנס, אך הוא גם הלך לבדוק עם המנהיגים המתונים ביותר של הפלסטינים אם הם יאפשרו עלייה יהודית – והם סירבו בתוקף. רופין הבין שאין שום סיכוי לרעיון הזה, כי בלי צבא יהודי יתחוללו פרעות ופוגרומים גם בארץ כדי להבריח את היהודים מכאן. לכן הוא עבר לתמוך בארץ ישראל שלמה לעם ישראל.
בתנאי המזרח התיכון ולנוכח הפרעות בעכו ובלוד, כשידי משטרת ישראל קצרו מלהושיע קורבנות לינץ', הרעיון של מדינת כל אזרחיה עם אוטונומיה יהודית־חברתית פירושו טבח ביהודים ומלחמת אזרחים, ממש כמו בימי המנדט הבריטי. מי שתומך ברעיון כזה מתכוון באמת להגליית רוב היהודים לאמריקה, כי רק ליהודים אין זכות למדינת לאום שמסוגלת להגן על עצמה ועל חיי אזרחיה. זו בהחלט עמדה אנטישמית, גם אם דוגלים בה כעת גם יהודים "פרוגרסיבים".
בלי מדינת ישראל אין לרוב יהודי אמריקה שום סיכוי לשרוד כיהודים – לנוכח ההתבוללות העצומה. כאשר קמה מדינת ישראל היו בה כמיליון יהודים, ובאמריקה היו כ־6 מיליון יהודים. כיום יש במדינת ישראל יותר מ־6 מיליון יהודים, ובארה"ב פחות מ־5 מיליון יהודים, ורק כמחצית מהם חברים בקהילות ומקיימים חיים יהודיים.
אף שאני יודע שאין סיכוי לשכנע את מי שכבר סגר את מוחו ואת לבו באידיאולוגיה אנטי־ישראלית, אני קורא לכל מי מאחינו היקרים שלבו ומוחו עוד פתוחים לשמוע: אל תקשיבו לתעמולה פלסטינית אנטי־ישראלית, הנגועה באנטישמיות. שובו לתמוך במדינת ישראל, שזכות קיומה כמדינת העם היהודי וזכותה להגן על עצמה ועל אזרחיה לא יכולות להיות מוטלות בספק. שובו אלינו.