תגידו אתם, מי שחוגר חגורת בטיחות מעודד תאונות דרכים? מי שעושה ביטוח בריאות מקדם מחלות? ומי שחותם על הסכם קדם נישואין למניעת סרבנות גט – מעודד גירושין? אם תשאלו את הרבנים שיצאו אתמול נגד הסכמי קדם נישואין התשובה היא כן. וזאת למה?
לדבריהם, כשהם רואים את ההסכמים הם מבינים" שהם דוחפים את האנשים לגירושין". אבל כשאני רואה את ההסכמים הללו, אני מבינה אחרת. אני מבינה שההסכם דוחף זוגות לנהוג בכבוד זה בזה לאחר ששאלת הגירושין כבר הוכרעה, ולאחר שברור, כי אין עוד תכלית לקיומם של הנישואין. זהו הסכם שיכול להציל משפחות מאובדן דרך, ומחורבן בית נוסף – לאחר שברור שהבית כבר חרב.
ומנין שכך, ולא כדברי אותם רבנים? ראשית, חשוב לומר מספר מילות הסבר על ההסכם. מטרת ההסכם היא למנוע מצב בו קיים פרוד ממושך בין הצדדים, אך למרות זאת ולמרות שברור כי אין עוד סיכוי לשקם את הקשר, אחד מבני הזוג מונע את הגירושין בטענות או בדרישות סחטניות שונות. וכיצד מצב זה בכלל אפשרי? הגירושין במדינת ישראל מתקיימים על פי ההלכה, וההלכה קובעת שבכדי לנתק את קשר הנישואין נדרשת הסכמה של שני הצדדים (למעט במקרי קיצון בהם מתקיימת עילת גירושין המצדיקה את ניתוק הקשר חרף התנגדות מי מבני הזוג). מצב זה, יוצר כר נוח לסחטנות, כאשר הצד שפחות מעונין בגירושין מנצל את הצורך בהסכמתו בכדי לסחוט את הצד שיותר מעונין בגירושין. זאת, כאמור, גם כאשר אין לאף אחד ספק כי הנישואין הסתיימו.
כך למעשה, קיימים במדינת ישראל מאות זוגות החיים בנפרד ובניתוק מוחלט אך בתעודת הזהות שלהם הם עדיין רשומים כנשואים זה לזה, מנועים (הלכתית) ליצור קשר זוגי חדש, ומנועים (אזרחית) להינשא לאחר\ת. לא מן הנמנע שרבים מהאנשים הנמצאים במצב זה, בוחרים לשלם או לעמוד בדרישות הסחטניות של הצד השני, ובלבד שיוכלו להשתחרר מהקשר שכולא אותם במצב בלתי סביר שכזה.
כדי למנוע זאת, נוסחו הסכמי קדם נישואין, הקובעים כי במקרה שבו ברור כי אין עוד סיכוי לשקם את הנישואין, יש לסיים את הקשר בצורה מכבדת ויעילה, ובמידה ולא – הצד המעכב ישלם מזונות גבוהים לצד השני. בכך תהפוך הסחטנות בתמורה לגט ללא משתלמת, וצד שירצה לעכב את הגירושין (ושוב יודגש, לאחר שמתברר כי אין לנישואין כל תכלית) יחשוב פעמיים, אחרת יצטרך לשלם על כך מחיר יקר.
בהסכם ישנם שני מנגנוני בלימה שנועדו להבטיח כי ההסכם לא ימומש אם לא ברור כי אין עוד תכלית לנישואין. הבלם הראשון – תקופת השהיה (שאורכה נקבע בהסכם) שמתחילה מרגע שאחד הצדדים הודיע לצד השני על רצונו להיפרד, ובמהלכה לא ניתן לממש את ההסכם. הבלם השני – ניסיון לשיקום הנישואין בעזרת גורם מקצועי במהלך תקופת ההשהיה. שני בלמים אלו מבטיחים כי לא מדובר בגחמה או בעידוד לגירושין, אלא להפך – לאחר שברי לכל כי הגירושין הם עובדה מוגמרת, ההסכם דואג שלא ניתן יהיה לעכב אותם עוד ללא הצדקה. בכך למעשה ההסכם מציל זוגות מעצמם ומעודד אותם לנהוג בכבוד ובאחריות זה כלפי זה.
ראוי לציין, כי הסכמים אלו זכו וזוכים להסכמתם של רבנים רבים. הם נוסחו לאחר התייעצות עם גדולי הדיינים, כאשר בראשם עמד הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל אשר נתן את הסכמתו לתוקף ההלכתי של ההסכם לכבוד הדדי, ואף היה מעורב בכל שלבי ניסוחו של ההסכם.
ניתן גם לראות כי ההסכם בארה"ב זוכה לתמיכה רבה, לא רק בקרב איגוד רבני הRCA- (רבני האיגוד אינם משיאים זוגות שאינם חותמים על ההסכם), אלא אף בקרב רבנים ודיינים חשובים בישראל. לאור כך, ברור כי ההסכם אינו מעודד גירושין אלא מעודד כבוד ואחריות הדדיים, ונועד למנוע מצב בו מישהו ינסה להחיות בכוח ובצורה מלאכותית נישואין שכבר מתו. תכלית זו היא תכלית ראויה לא רק בארה"ב אלא גם בישראל.
הניסיון מלמד כי יעילותם של הסכמים אלו גבוהה, בעיקר במניעה של הסלמת הסכסוך. זוגות שחתמו על הסכם מסוג זה, מנהלים את הליך הגירושין בצורה מכבדת ועניינית, וללא סחטנות או עיכובים שאינם מוצדקים.
אז אם אתם חוגרים חגורת בטיחות ברכב מבלי לחשוש שבכך אתם מעודדים תאונות דרכים, ואם יש לכם ביטוח בריאות מבלי לדאוג שזה יקדם את הדבקתכם במחלות – אני ממליצה לכם גם לחתום על הסכם קדם נישואין ללא חשש עידוד גירושין.
