אין דרכי לכתוב בציבור על תקציבים ועל כספים גדולים, למרות חשיבותם. הבנתי בסוגיות אלו אינה מאוד גדולה. אך עיון קל במספרים מגלה, שרמת השינוי הצפויה בתקציב המתגבש מבטאת שינוי שאינו רק רצון לחסוך בכסף, דבר בריא כשלעצמו, אלא שינוי מהותי ליחס בין המדינה לבין עולם התורה, הנתמך במידה חלקית על ידה.
אבהיר את עמדתי: לימוד התורה אינו רק שאיפה אישית של אנשים מסוימים לצמוח בעבודת ה'. העיסוק בתורה הוא בראש ובראשונה שאיפה להמשך השיח שלנו כעם עם הקב"ה, שיח שהחל במעמד הר סיני ונמשך בדורות הרבים שעברו מאז. השיח עמו אמור לשמר את הברית שכרתנו עמו באותו מעמד גם כעבור שלושת אלפים שנה ויותר, ובעיקר כאשר זכינו בחסדיו לשמר את גחלתו של העם היהודי אחרי שנות ההשמדה הקשות במדינת ישראל, שקמה אחרי אלפי שנות שעבוד לגויים בארצות הניכר. לימוד התורה נועד גם לשמר את המסורת היהודית במאה ויותר הדורות שעברו מאז אבותינו ואימותינו שבאו לארץ הזאת, והקימו כאן את עם ה' השואף לדרך ה' לעשות צדקה ומשפט, מסורת הבולמת ומונעת את התערותנו הגמורה בתרבות הניכר המערבית, ומאפשרת לנו ליטול ממנה בעיקר את הטוב.
התמיכה של המדינה, גם כשאינה גדולה, אומרת דבר חשוב על הקשר בינה לבין שימורו של העם כעם יהודי, שמסורת הדורות והשתלשלותם עומדת מאחוריו.
התקציב הניתן לישיבות עבור כל תלמיד יקוצץ על פי התחשיב כרגע (כפי שנמסר לנו מבכירים באוצר) בשנת התקציב הבאה בכשליש, ולמעשה אולי אף למפרע מתחילת שנת התקציב הנוכחית (2021). לישיבות יש מקורות נוספים לתקציבן מתשלומי התלמידים כמו למשל מתרומות בעיקר של הבוגרים והוריהם, ופעמים נדירות גם הכנסה ממקורות הכנסה נוספים. אך מקורות אלו מוגבלים, והישיבות, המחזיקות את עולם התורה, מסתמכות כמו מוסדות חינוך אחרים, מוסדות אקדמיים ועוד מגוון רחב של מוסדות גם על תקציב ממשלתי. בסופו של דבר תקציב זה בתקציב המדינה יחסית לא גדול ביחס לסעיפי הוצאה אחרים.
קיים חשש, שהקיצוץ אינו נובע מצורך ממשלתי דחוף לקצץ בתקציבים, שהרי תחומים אחרים בדרך כלל לא קוצצו, וודאי לא קיצוץ כה עמוק של עשרות אחוזים. אזכיר למשל את תשלומיה של הממשלה לערבים תמורת תמיכה בממשלה, סכום העולה הרבה מעל ומעבר לסכומים הנזכרים כאן. ניתן להביא גם דוגמות אחרות.
אפשר שניתן להדק את תקציב עולם התורה ולחתוך בו דברים מסביב. אך קיצוץ יחסי כה עמוק אינו גורם להידוק חגורה, אלא למכה אנושה, העלולה לסגור להביא לחוסר תפקוד ולשיתוק של ישיבות ובתי מדרש רבים.
ראש הממשלה הבטיח לפני זמן לא רב שלא ייתן לפגוע בעולם התורה. עכשיו הוא הותיר את הזירה לשר האוצר ליברמן לעשות בה כרצונו. קיים חשש, ששר האוצר מתרגם את חוסר אהבתו האישית לעולם התורה, ובעיקר לעולם התורה החרדי, למציאות כלכלית שמעולם לא עמדנו בה. מסתבר שגם לא נוכל לעמוד בה בלא הרס משמעותי בעולם התורה. לא זכורה לי פגיעה כה עמוקה בציבור גדול, החפץ בעולם תורה שוקק חיים, בגלל השקפה אישית של השר הממונה, ובמקרה הזה – שר האוצר.
מכת חוסר אהבתו של שר האוצר לחרדים עמוקה יותר, והיה מקום לכך שישיבות הציונות הדתית, שרובן ישיבות הסדר, יעשו במאבק על התקציב שבת לעצמן, ויעסקו רק במה שעתיד להגיע להן. אך איגוד ישיבות ההסדר נמנע גם בעבר מצעד כזה בעת גזירת קיצוץ התשלום עבור המעונות לנשים עובדות, קיצוץ שפגע רק בלומדים לימודים תורניים. את חוסר ההיגיון וחוסר האנושיות בצעד זה כלפי לומדי התורה לא אבאר כעת, ורק אציין שהוצע על ידי פוליטיקאים מ'המגזר' להחריג את ישיבות ההסדר מן הגזירה. איגוד ישיבות ההסדר נמנע מלשתף פעולה עם צעד זה, שיותיר את עולם התורה החרדי לבדו בתוך הגזירה. יפה עשה האיגוד! ההבדלים בין עולם התורה החרדי לעולם התורה הציוני דתי גדולים מאוד, אך המשותף לכולנו – תורת ה' והצורך לשמר אותה בעם ישראל גובר על כל הבדל, ומותיר אותנו בצורך לשלב ידיים, ולא להיכנע לגחמה פוליטית זרה עבור סיכוי לקבל כסף.
גם בקיצוץ העמוק של תקציבו של עולם התורה אין לדעתי טעם להחרגות, ויש צורך לשלב ידיים של כל המבינים את חשיבות ערכו של עולם התורה דווקא בעת הזאת, כשתרבות חיצונית מאיימת על הקשר בין עם ישראל לבין תורת ה' ומסורת הדורות, בין עם ה' לבין קיום מצוותיו.
