הרפורמה בחקלאות, שהשבוע נשתברו עליה ביצים בכבישי הארץ, איננה חדשה. חמש שנים עובדים עליה במשרדי החקלאות והאוצר, ומסתמן שכעת יצליחו להביאה לידי גמר. היא נועדה להוזיל את התוצרת החקלאית ולהגדיל את המגוון: תגידו שלום למאה ה־21 – לביצים זמינות, בריאות וזולות, לענבים בחורף ולאבוקדו בקיץ.
ארגוני החקלאים מתנגדים כדרכם לכל שינוי, אבל לא סביר שבגלל כ־17 אלף חקלאים, תשעה מיליון אזרחים יידרשו לשלם יותר על תוצרת חקלאית, ולצערנו יעדיפו מוצרים אחרים, בריאים פחות, בגלל המחיר הגבוה. אם רוצים לשמור על החקלאות ולהגן על החקלאים, עדיף לתמוך בהם ישירות, כפי שאכן מוצע ברפורמה.
למען האמת, המחאה גם לא בהכרח פועלת לטובת החקלאים עצמם. רבים מהם לא ייפגעו מהרפורמה, שלא נוגעת בחלק מהתחומים – למשל החלב, שנקבע לגביו הסדר נפרד לפני כחצי שנה, או הבשר והפטם (עוף למאכל). רבים מהמגדלים גידולי שדה ישמחו על המעבר לתמיכה ישירה. 100 שקלים לדונם יהפכו את גידול החיטה מהפסדי לרווחי. יש בישראל מגדלים רבים שמייצרים תוצרת מצוינת ומייצאים אותה, כלומר, ממילא מתחרים עם תוצרת חו"ל, והם לא צריכים לחשוש מתחרות.
מי שייפגעו מהרפורמה הם הארגונים המייצגים של החקלאים, שתפקידם מתייתר במידה רבה. אם אין תכנון בענף הלול, אזי מועצת הלול לא תידרש לחלק מכסות, ותאבד חלק ניכר מכוחה. אם החקלאים יידרשו להתחרות רק על לב הצרכנים וארנקם, ולא יצטרכו להיאבק בממשלת ישראל כדי להטיל מכסים, תפקידם של העסקנים יתייתר. שדלנים נדרשים במקומות שהמדינה מעורבת בהם עד צוואר; במקומות שהיא לא מעורבת בהם אין גם סיבה להשתדל אצלה. ככל שמדינת ישראל תסיר ידיה מהחקלאות, מי שבאמת ימצאו את עצמם ללא פרנסה הם נציגי החקלאים; החקלאים בעצמם יסתדרו כנראה.
אבל המשך המאבק עלול בהחלט לפגוע בחקלאים. משרדי האוצר והחקלאות נמצאים בשליטתה של אותה מפלגה, וליברמן מרכז בידיו כוח ניכר להעביר שינויים בתחום גם ללא הסכמתם ובלי להתחשב באיש. גם אם הלחץ הפוליטי יפעל והרפורמה תוסר מחוק ההסדרים, שר האוצר יוכל לבטל את המכס בחתימת ידו, באופן חד־צדדי ובלי הסכמות. שר החקלאות, חבר מפלגתו, יוכל לערוך רפורמות ולקצץ בהקצאות לחקלאים. במאבקם הם יצליחו למנוע רק את התמיכות הישירות והמענקים המיוחדים. כלומר, הם עלולים לשלם את המחיר ולא לקבל תמורה.
כדאי לבדוק מה קרה בתחום הדגה, שעבר את אותה הרפורמה בדיוק. שם הסכימו החקלאים להפחתת מכסים על יבוא דגים טריים וקפואים, ובתמורה קיבלו תמיכה ישירה בסך כ־80 מיליון שקלים. התוצאה הייתה תחרות בשווקים, והוזלה של המחיר לצרכן בכ־20 אחוזים. מבדיקת מבקר המדינה עלה שבשנים 2013־2018 חלה ירידה ניכרת במחיר לצרכן ועלייה בצריכה של דגים טריים וקפואים. מצד שני, הרווחיות של מגדלי הדגים נותרה כשהייתה – גם בזכות התמיכה הישירה – ואפילו עלתה.
הניסיון מלמד שבכל תחום שישראל פתחה בו את שעריה לייבוא חופשי המחירים ירדו, המגוון עלה, האיכות השתפרה והפריון גדל. כך יקרה גם כאן.
