אחת הטענות של האופוזיציה מאז הקמת הממשלה, וביתר שאת מאז שובה של הקורונה, היא שכלי התקשורת מטפלים בממשלה החדשה בכפפות של משי, ועושים לה הנחות. המשפט "רק תדמיינו אם זה היה קורה בזמן ממשלת נתניהו…", הוא אחד המשפטים המושמעים ביותר בימין בחודשיים שחלפו מאז הושבעה ממשלת בנט ולפיד.
עד לימים האחרונים הייתה מידה של אמת בטענה הזאת, אבל כעת הרושם הוא שהקורונה הולכת ומחסלת את ימי החסד האחרונים של הממשלה, וגם באולפני החדשות הביקורת מתעצמת. החשש מפני סגר נוסף מאפיל בקלות על שביעות הרצון של העיתונאים מחילופי השלטון.
גם בחדשות 12, זה כבר לא רק עמית סגל ששואל שאלות קשות ושולף קטעי ארכיון שאמורים להביך את ראש הממשלה והשרים. אמש, הייתה זו דפנה ליאל שהקדישה אייטם להיעדרותו התמוהה של ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, מישיבות קבינט הקורונה. ליאל ציינה שמאז החלו דיוני קבינט הקורונה בממשלה הנוכחית, לפיד לא הגיע אפילו לישיבה אחת וסיפרה שההיעדרות מעוררת ביקורת קשה גם בתוך הממשלה. באותה מהדורה עימת המגיש דני קושמרו את שרת הפנים איילת שקד עם דברים נחרצים שאמר ראש הממשלה בנט בדצמבר האחרון, נגד השימוש בסגר ככלי המרכזי להורדת התחלואה.
שעתיים קודם לכן, באותו אולפן התקיים עימות סוער בין עמליה דואק ומשה נוסבאום לבין השר לביטחון פנים עומר בר לב. נוסבאום מתח ביקורת על המשטרה על כך שביממה האחרונה חולקו רק 32 דוחות בכל הארץ על הפרת התו הירוק. בר לב טען שהנתונים של נוסבאום אינם נכונים, והביא נתונים על 500 דוחות שניתנו על אי-עטיית מסיכות. נוסבאום לא ויתר ואמר לבר לב: "אתה בעיקר אומר מה אתם לא עושים או מה אתם לא צריכים לעשות, השאלה היא מה כן", והצליח להוציא את השר משלוותו ולגרום לו להרים את קולו. גם עמליה דואק לא עשתה הנחות לבר לב וטענה שהוא מפיל את כל האחריות על האזרחים. ברלב בתגובה כינה אותה דמגוגית.
אז אמנם אנחנו עדיין לא צפויים לשמוע מכתבי החדשות או הפרשנים וידויים מרגשים על געגועים לבנימין נתניהו, אבל אם מגמת ההחמרה בתחלואה תימשך, בהחלט צפוי שהזעם על הממשלה ילך ויגבר. בנט לא אשם בהשתוללות של זן הדלתא אבל צריך להודות שאת הביקורת על אפשרות לסגר בקרוב, הוא הרוויח ביושר, אחרי שסימן את עצמו בשנה האחרונה כמבקר הסגרים. למרות שנהוג לייחס כל סיקור וכל כתבה לפוזיציה, הכיסוי התקשורתי של הקורונה מושפע פחות מהעמדות הפוליטיות והרבה יותר מהתסכול ברחוב.
