תקופת הקורונה, במהלכה רובנו נאלצנו לשבת בבתים למשך שנה ויותר ולהתמודד עם אתגרי המציאות המשתנה לנגד עינינו, הפכה לתור הזהב של המסחר המקוון. האפשרות להזמין שפע מוצרים מחו"ל, על אף המצב הכלכלי המורכב והעתיד הלא ברור, גרמה לישראלים רבים לפתוח את הכיס. הזמינות הזו הצטרפה לסגירתם של הקניונים ובתי המסחר בשל הוראות משרד הבריאות, שהוסיפה עוד סיבה להזמנות תכופות.
קניות בחו"ל הפכו לטרנד בשנים האחרונות, בהן הוכח כי ניתן להזמין מוצרים לא רעים ואפילו איכותיים ממעבר לים. בין אם מדובר במוצרי ספורט, גאדג'טים ועד הלבשה, הנעלה ותחפושת לחג פורים. ההזמנות הללו הניעו, אגב כך, את מעגל הקסמים: "קנייה-שילוח באמצעות שינוע ימי-אחסנה", כאשר הלקוח מקבל בסופו של יום את המוצר שהזמין על מפתן ביתו או בסניף הדואר הקרוב.
המסחר המקוון גרם לכוחות השוק להשתנות וחיזק את היבואנים הקטנים והבינוניים, שהבינו את הפוטנציאל והגבירו את הצורך בשטחי אחסנה לוגיסטיים לאחסנת הסחורה.
ענקית המסחר אמזון, למשל, דיווחה ב-2020 חלה עלייה של 50 אחוזים לפחות בשטחי הלוגיסטיקה שלה ובאירופה מדווחים על עליה של 16 אחוזים בשטחי מחסנים להחכרה. אחת הסיבות העיקריות היא כאמור שנת הקורונה, שהרחיקה את הצרכנים מהחנויות הפיזיות ויצרה ביקוש לשטח אחסון בעסקים רבים.
אלא שהתייקרות במחירי ההובלה הימית בעשרות אחוזים היא חרב מתהפכת מעל ראשיהם לא רק של בעלי העסקים הקטנים והיבואנים, שרוצים להרוויח את מטה לחמם, אלא מאיימת לפגוע בכיס של כולנו ובהתאוששות הכלכלית של מדינת ישראל שלאחר הקורונה. תעריפי ההובלה הימית ממשיכים להאמיר ושכירת מכולה להובלה מחו"ל בימים אלה מגיעה לכ-15 אלף דולר – פי שבע (!) מהתקופה המקבילה אשתקד.
דומה כי העלייה במסחר המקוון וייבוא סחורות מסין אינם מתיישבים בקנה אחד עם המצב הנתון, לפיו קיים מחסור במספר האוניות שמגיעות לנמלי ישראל בשל זמני המתנה ארוכים. הקלה במצב ביש זה תושג באמצעות צעדים מספר:
ראשית, לגייס כוח אדם, לפחות זמני, שיסייע לתגבר את המשמרות בנמלי ישראל. חברת נמל אשדוד וחברת נמל חיפה חייבות עוד ידיים מקצועיות ומיומנות על מנת לעמוד בביקוש הרב, שלא צפוי להפסיק גם לאחר שהפקק הימי ישתחרר מעט.
במקביל, יש לעשות הכול כדי להקדים, כמה שיותר, את פתיחתם של הנמלים החדשים בחיפה ובאשדוד, שמיועדים להיפתח לקראת החגים. פתיחת הנמלים הפרטיים תגביר את התחרות ותקל על הלחץ.
מעבר לכך, יש לפעול לשחרר את הלחץ גם ביבשה. נכון להיום יש 40 אלף מכולות ריקות בנמלים ובשטחי אחסנה. הסיבה לכך היא תיעדוף העבודה של עובדי הנמלים לפריקת המכולות המלאות בסחורה על פני טעינת מכולות ריקות, כדי לשחרר את הפקק הימי.
השלב האחרון הוא עידוד הבאת אוניות לאיסוף המכולות הריקות, שהפכו למכת מדינה שעה שבאופן אבסורדי, בעולם קיים מחסור ענק במכולות שינוע.
על שרת התחבורה מרב מיכאלי לטפל בנושא הזה בדחיפות, ויפה שעה אחת קודם.
