ח"כ חנין זועבי דיברה לפני שבוע במסיבת עיתונאים במטה האו"ם בניו־יורק, וקראה למיליון פלסטינים לצעוד לירושלים ולהצטרף למחאה של תושבי עזה. מה יקרה אם חזונה של זועבי יתגשם, ומחר בבוקר אכן יצאו מאות אוטובוסים משולהבים "לעלות על ירושלים"? כמה אלימות תהיה בדרך, כמה אנשים ייפגעו? מה זה ידרוש מכוחות הביטחון שלנו? כמה זה יזיק לפלסטינים שכן רוצים לחיות את חייהם, לגדל משפחות, ללמוד ולהתפרנס?
מבט אל תוך ההיסטוריה של חנין זועבי הוא כמו מבט אל תוך קופת שרצים. קשה לבחור מהמעשים וההתבטאויות שלה את הדוגמה ההזויה והקיצונית ביותר, כי כולן עומדות בסטנדרט. ב־2010 היא השתתפה במשט האלים של המרמרה לעזה, ובד בבד האשימה את ישראל בטבח ודרשה ועדת חקירה. ב־2012 אמרה על הפיגוע בבורגס: "ישראל לא קורבן, וגם כאשר אזרחים נרצחים המדיניות הישראלית הכובשת היא האשמה". ב־2014 אמרה על חוטפי שלושת הנערים: "הם לא טרוריסטים, גם אם אני לא מסכימה איתם. הם נאלצים להשתמש באמצעים האלה עד שישראל תתפכח קצת".
ב־2015 אמרה: "על מאות אלפי מתפללים לעלות לאל־אקצה כדי לעמוד מול מזימה ישראלית להתרת דמם של תושבי מזרח ירושלים. כיום יש פעילות של יחידים בלבד, ונחוצה תמיכה עממית. אם יימשכו פיגועי היחידים ללא תמיכה עממית, הם ידעכו בתוך כמה ימים. יציאת אלפים מבני העם תהפוך את האירועים הללו לאינתיפאדה אמיתית". בדצמבר 2016 האשימה את ישראל בקצירת איברים של אסירים ביטחוניים.
אף שהיא פועלת ומתבטאת נגד המדינה, לא אישר בג"ץ ב־2015 את ההחלטה של ועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדותה לכנסת. "לא הוכח שיש באמירותיה ובמעשיה של זועבי כדי לשלול את מרכיביה הגרעיניים המינימליים של מדינת ישראל כמדינה יהודית", נימקו השופטים. "מניעת השתתפות בבחירות לכנסת היא צעד קיצוני השמור למקרים חריגים שבחריגים, שבהם השימוש בכלים הדמוקרטיים הרגילים איננו מספיק".
ביולי 2016 נחקק תיקון מס׳ 44 לחוק יסוד הכנסת, הלא הוא ״חוק ההדחה״, המאפשר להדיח חבר כנסת מכהונתו בשל העילות המנויות בסעיף 7א': שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במדינת אויב או בארגון טרור.
ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו החליט השבוע לממש את האפשרות המצויה בחוק ההדחה, ולפעול להדחתה של חנין זועבי מהכנסת. בשלב הראשון הוא צריך לאסוף שבעים חתימות תומכות. נכון לכתיבת שורות אלה, לא ברור אם המפלגות החרדיות יתמכו ביוזמת פורר, בשל טינה לישראל ביתנו על חוק הגיוס, אך ח"כ מוזס אמר שהוא תומך ביוזמת ההדחה. בזירת המחנה הציוני כבר הודיע היו"ר אבי גבאי שלא יצטרף ליוזמה, ואמר: "חנין זועבי מרגיזה, אבל שישראל ביתנו יתעסקו בלנקות את המפלגה שלהם משחיתות שפוגעת בכולנו". גם יואל חסון התבטא נגד היוזמה של פורר.
את זועבי צריך להדיח. אם הסיבוב הזה לא יצליח, זה צריך לקרות בפעם הבאה. כנסת ישראל היא מקום לייצוג כל האנשים בחברה הישראלית, ובמה לאי הסכמה. היא לא מקום להסתה פרועה, להתרת דם ולעידוד אלימות.
בשנים האחרונות עברנו תהליך של חספוס. סף הרגישות שלנו למילים ירד. אנחנו לא מתרגשים מכל נאצה או טוקבק או אמירה קיצונית, כי אם נתרגש לא נוכל להכיל. לפעמים נדמה שסף הרגישות שלנו ירד רק באוזן אחת, כי האוזן השנייה שלנו כעם מצליחה להתרגש מ"הערבים נוהרים לקלפיות" הרבה יותר מאשר מדבריה של זועבי. לפעמים נדמה שהדמוקרטיה וההגנה על חופש הביטוי מקודשים כאן יותר מכל ערך, בפער ניכר משאר הערכים.
אם הדמוקרטיה מקודשת כל כך, צריך להדיח את זועבי בשל הצורך להגן על זכויות מיעוט: דבריה פוגעים במיעוט הערבי כאן. היא לא הקול המייצג אותם, ודבריה רק מעוררים שנאה ואיבה כלפיהם ותהייה אמיתית לגבי העתיד המשותף שלנו כאן. זועבי צריכה ללכת. כבר עכשיו.
