הגל הרביעי של הקורונה נחת עלינו ממש מן השמיים. איש לא צפה אותו. כולנו חשבנו שהמגפה מאחורינו ושאנחנו יכולים לחזור לשגרת החיים, אבל הנגיף הוכיח שהוא מתוחכם מהאדם.
ראש הממשלה נפתלי בנט לא זכה בתפקידו החדש למאה ימי החסד המקובלים; אפילו לא לשבועיים. עוד לפני שהתיישבו בכיסאותיהם שרי הממשלה שלו – הבעייתית ומרובת האתגרים גם ללא המגפה – נפל עליהם הגל הרביעי, כמעט בלי התרעה מוקדמת. בזמן השבעת הממשלה התגלו בישראל מדי יום מאומתים במספר חד־ספרתי; עכשיו אנחנו במקום אחר לחלוטין. הגל פוקד כעת את העולם כולו ולא הממשלה הזו אשמה בהופעתו, אבל הוא חל במשמרת שלה ועליה מוטלת האחריות המלאה להתמודד איתו. בשלב הזה אנחנו עדיין בערפל הקרב ומוקדם להעריך אם היא מצליחה במשימה או לא.
אבל הגל הזה נפל לבנט מהשמיים במובן נוסף. בנט מותקף במסע דה־לגיטימציה ורצח אופי, אומנם שקרי ברובו אבל יעיל מאוד, ולא נראה כרגע איך הוא יכול להתמודד איתו בהצלחה. במובן הזה הגל הנוכחי הוא הזדמנות גדולה בשבילו. אם יצליח לחלץ בשלום את מדינת ישראל מהגל הקשה הזה – הוא יוכיח שלא יומרת שווא הביאה אותו לראשות הממשלה, יזכה ללגיטימציה שהוא זקוק לה כל כך ויבסס את מנהיגותו. אם הוא יעמוד במשימה, העובדה שהמצב כרגע קשה ומאיים רק תפעל לטובתו; איש לא יוכל לטעון שהאתגר לא היה גדול דיו. גם העובדה שיאיר לפיד ואביגדור ליברמן נסוגו לאחור והותירו אותו להתמודד לבדו עם המצב, תהיה הסיבה אשר תהיה, עשויה במקרה כזה להתהפך לטובתו.
הגל הרביעי אינו דומה לאלה שבאו לפניו, והוא מחייב חשיבה מחוץ לקופסה והתמודדות חדשה. אסטרטגיות המאבק במגפה שהתאימו לגלים הקודמים אינן רלוונטיות הפעם. לא דומה ההתייחסות של החברה הישראלית למגפה בגלים הקודמים להתייחסותה היום. הציבור הישראלי מותש עכשיו, חסר סבלנות ובלתי ממושמע. מסע הדה־לגיטימציה של האופוזיציה לממשלה ולמנהיגותו של בנט עלול להפחית עוד יותר מנכונות הציבור לשתף פעולה ולהישמע להוראות. גם איומים כבר לא עובדים על הציבור; רובו שווה נפש ואדיש לסכנה. אם יהיה צורך להכריז על סגר, דבר שהיה יעיל בפעמים הקודמות, ספק רב אם הפעם הציבור ישתף פעולה.
גם כושר הספיגה הכלכלי ירד. הכלכלה הישראלית לא יכולה להרשות לעצמה סגרים ממושכים נוספים כמו בפעמים הקודמות. הכלים הכלכליים שהפעיל האוצר, כמו חל"ת וכדומה, לא יעמדו לרשותו הפעם. את מערכת החינוך שהושבתה בגלים הקודמים אי אפשר לסגור לחלוטין בגל הנוכחי. הנזקים החינוכיים והלימודיים שנגרמו לתלמידי ישראל בסגרים הקודמים היו כבדים דים, כך שהפעם אפשרות כזו לא תעלה כלל על הפרק.
לצד הקשיים בהתמודדות עם הגל הנוכחי יש גם יתרונות. רוב האוכלוסייה הישראלית מחוסנת היום. רוב בני השישים ומעלה מחוסנים בחיסון שלישי. מערכת הבריאות ערוכה יותר לאתגר. אין צורך לחפש בנרות מסכות ומכשירי הנשמה במקומות נידחים בעולם ובדרכים עקלקלות. מערכת הבריאות הפיקה לקחים, למדה הרבה מהניסיון ומן המחקרים שנערכו בשנה וחצי האחרונות, קיבלה תקציבים ונוספו לה תקנים. היא גם יודעת טוב יותר מול מה היא ניצבת.
כל זה מחייב ראייה חדשה של המצב. אסור לנפתלי בנט לנסות להילחם את המלחמות הקודמות. הוא חייב לאמץ חשיבה אסטרטגית חדשה. הכוונה לאמץ את הסיסמה "לחיות לצד הנגיף" היא בהחלט צעד בכיוון הזה, ורק הזמן יוכיח אם היא נכונה. בכל מקרה, לבנט נפלה הזדמנות מן השמיים להוכיח את מנהיגותו, ועליו לקחת אותה בשתי ידיים, בקור רוח וכשש אלי קרב.
אבל הגל הנוכחי נפל לבנט מן השמיים בעוד מובן. מבט אמוני לא יכול שלא לראות את יד ההשגחה שמחוללת את האירועים. לא רק עצם הופעת הגל הנוכחי שכאילו הגיע משום מקום, אלא גם סמיכות ההתפרצות הזו לתחילת כהונת הממשלה אומרת דרשני. בנט הקים את הממשלה שלו בדרך מורכבת ושנויה במחלוקת, ועכשיו היא עומדת למבחן. בלי אמונה גדולה לא יוכל בנט להנהיג את הציבור לניצחון על המגפה. הוא חייב להעמיד לנגד עיניו את העיקרון האמוני של דוד המלך שאמר "אם תקום עליי מלחמה, בזאת אני בוטח". העובדה שקמה עליי המלחמה הזו, שהוצב בפניי האתגר הזה, היא ההוכחה שגם ניתנו לי הכוחות לעמוד בו.
