הדבר האחרון שאזרחי מדינת ישראל צריכים עכשיו זו פאניקת קורונה או דלתא, ולפחות בשידורי חדשות 12 אמש (מוצ"ש) ניכר היה הניסיון שלא להכניס אותנו לאחת כזו. זה לא מובן מאליו בכלל, וראוי לציין לשבח את מערכת החדשות הזו, שזוכה במדור זה ללא מעט נבוטים על הראש. זה לא מובן מאליו כי זריעת פחד משרתת את הרייטינג, מצמידה את הצופים למסך ומעלה את ההכנסות.
אפשר להביא לאולפן מומחים רואי שחורות שמבחינתם הקורונה היא המוות השחור החדש. יש כאלה, חלקם רהוטים ונעים בקלילות לאולפן מיד כשיוזמנו. אבל ב"פגוש את העיתונות" בחרו להביא את פרופ' רן בליצר – סוג של רגיעון לאומי ואחד שיודע תמיד לתת את מנת האופטימיות הנכונה – ולידו את אלדד סיטבון, המכונה "מואיז הקטן", שהפך לגורו גרפים הקשורים לקורונה בטוויטר. גם סיטבון מגיע מהזווית האופטימית, זו שתמיד מנסה לראות קרן אור הקשורה לחיסונים.
בתוכנית שלאחר מכן, חדשות סוף השבוע, הביאו את פרופ' ערן סגל ממכון וייצמן, שלמרות שאינו עוסק ברפואה, מצליח מאז פרוץ המגפה לנבא באופן קולע את ההתפתחויות. בתנאי אי הוודאות שמציב בפנינו הנגיף הארור מדובר בלא-מעט, ודאי בהתחשב בעובדה שגם סגל, כמו שני קודמיו ואף יותר מכך, מנסה ומצליח לא להשאיר את הצופים בבית עם הראש באדמה, ומספק מנת חיזוק בכל פעם. הוא הצליח לעשות זאת גם אמש, כאשר הראה את "תרחיש הבלימה" שלהערכות יתרחש בישראל בעוד כמה שבועות.
האנשים האלה – בליצר, סגל וסיטבון – הם חלק מתהליך ההתגברות של מדינת ישראל על הנגיף. לא פחות. אי אפשר לנצח מגפה כשהציבור נתון בתבהלה אפוקליפטית מרפת ידיים, שמתודלקת על-ידי חלק מהמומחים האחרים, וטוב שיהיו להם כמה שיותר דקות מסך ומיקרופון.
יהיו מי שיגידו שיש הקשר פוליטי לבחירה הזו של חדשות 12, כלומר שמובאים לאולפנים דווקא אנשים אופטימיים כדי לשמור כאתרוג על ממשלת בנט. הפעם, לפחות, אני לא חושב שזה הכיוון, גם כיוון שניכר כי זה קשור ברצון של מי שאחראי על המשדרים האלה לנסוך בציבור יותר ביטחון, מאשר אג'נדה פוליטית – וכאמור טוב שכך.
