לפני כשלושה חודשים החליט יו"ר קק"ל, אברהם דובדבני, לדחות את ישיבת הדירקטוריון בסוגיית רכישת הקרקעות ביהודה ושומרון על ידי החברה. בשעתו מדובר היה בהחלטה אמיצה ומבורכת, ששמה לה למטרה להוביל להידברות ולתהליך מסודר של קבלת החלטות בנושא רגיש זה, תוך שילוב מנהיגי התפוצות והעם היהודי בתהליך. במבט לאחור, להחלטה זו הייתה חשיבות גדולה שבעתיים שכן פחות מחודש לאחר מכן פרץ מבצע "שומר החומות".
במהלך המבצע, ישראל נלחמה לא רק בשריפות שדות וירי מרצועת עזה אלא גם עם אש השנאה שהתפשטה לכל עבר במדינות המערב וביתר שאת בארה"ב. ארגונים, מוסדות ואנשים יהודים ככלל וציונים בפרט, מצאו עצמם מטרה למתקפות אלימות מצד גורמים שמחשיבים עצמם פרו-פלסטינים אך בפועל נגועים באנטישמיות קשה. במקביל, מדינת ישראל הותקפה גם היא, עת הקריאות נגדה זלגו ממחוזות הביקורת הלגיטימית על מדיניות הממשלה לקריאת תיגר מסוכנת על זכותה להתקיים כמדינה יהודית עצמאית. רק דמיינו איזה חומר נפץ היה ניתן בידי שונאינו לו ההחלטה הייתה מתקבלת טרם המבצע.
במשך 120 שנה, מאז שנוסדה על ידי תיאודור הרצל, מילאה קרן קיימת לישראל תפקיד מרכזי בגאולת הקרקעות ובהשבת אדמות ופדיונן. כיום היא שולטת על יותר מ-13 אחוזים מאדמות ישראל ואחראית על היערות הלאומיים של ישראל. היא מהווה כוח חלוץ בקיימות וחדשנות סביבתית וכוח מוביל בחינוך ציוני וגישה למאגרי הטבע עבור ישראלים ויהודים ברחבי העולם.
הארגון החשוב והמכובד הזה, שזכה, פשוטו כמשמעו, להשיב את אדמותינו וסייע לישראל לפרוח, דחה את מועד קבלת ההחלטה להרחיב לראשונה את המנדט לרכישת קרקעות ביהודה ושומרון. אולם, נכון לרגע זה, לא התקיים שום שיח בונה שמערב את יהדות התפוצות. אנחנו עלולים לפספס הזדמנות ליצור הידברות משמעותית וחיבור בין ישראל וקק"ל לאחינו ואחיותינו בקהילות העולם. ההחלטה בסוגייה זו אינה מתרכזת סביב גושי ההתיישבות, שיש לגביהם כמעט קונצנזוס בעם, אלא לכלל שטח C. עם הדיונים וההתלבטויות בסוגיה זו, קרן קיימת לישראל הגיעה למעין צומת דרכים וירטואלית, הסתעפות מיותרת לחלוטין.
כיו"ר הקונפדרציה העולמית של הציונים הכלליים בקונגרס הציוני העולמי, אני סבור היום כבעבר שמכיוון שמדובר בסוגיה רגישה ונפיצה, יש לדון בה בכובד ראש תוך שיתוף יהדות התפוצות. כראש ארגון המהווה סיעה א-פוליטית בקונגרס הציוני העולמי אשר מתמקד בשיתוף קהילות יהודיות בתפוצות עם ישראל, אינני מתייחס להחלטה זו בקלות ראש. מרבית המפלגות בתנועה הציונית העולמית משויכות מבחינה פוליטית. יש מפלגות במערכת הפוליטית בישראל כמו הליכוד והעבודה שמזדהות עם הימין או השמאל, או זרמים דתיים בעלי עמדות פוליטיות חזקות כגון מזרחי (מימין) או התנועה הרפורמית (שמאל).
זהות פוליטית זו דורשת מהם לקחת צד חזק וברור בהצבעה היסטורית זו על רכישת קרקעות ביהודה ושומרון. אלו שנמצאים בצד הימני של המפה הפוליטית רואים בכך הזדמנות להרחיב את הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון. מנגד, אלו הנמצאים בצד השמאלי של המפה הפוליטית רואים את ייעודם שלא לסבך את ישראל במחלוקת נוספת ובחבלה בפתרון שתי המדינות.
כסיעת מרכז, הקונפדרציה אינה קשורה לשום מפלגה פוליטית בישראל או זרם דתי. כקבוצת אנשים וכסיעה שעובדת עם קהילות ציוניות ברחבי העולם, אנו מאמינים שהטבע צריך להוות גשר ולא מכשול. בתור הקרן הלאומית של העם היהודי, קרן קיימת לישראל חייבת להתנהל בשקיפות ובהכללה מלאה של יהדות העולם, ולא מאחורי דלתיים סגורות. יש להתייעץ עם מנהיגים ציוניים ותורמים עולמיים במסגרת שיח ציבורי הנוגע לשימוש נכון בכספי הקרן היהודית העולמית.
ישראל אוחזת בשטחי יהודה ושומרון משנת 1967 ועד היום לא התקבלה כל החלטת ממשלה מחייבת בנוגע לסטטוס שלהם. מצע הקונפדרציה העולמית של הציונים הכלליים משקף תמיכה בממשלה הנבחרת באופן דמוקרטי בישראל כריבון הבלעדי לקביעת המדיניות למען אזרחי ישראל. ממשלת ישראל, גם זו החדשה שנכנסה לתפקידה לאחרונה, טרם קבעה את מדיניותה בשליטה על אדמות ביהודה ושומרון. סיעת הקונפדרציה של הציונים הכלליים חרטה על דגלה את נושא הציונות והציונות בלבד. אנו פועלים לאחד יהודים מרחבי העולם בעלי רקע שונה אך בליבם אהבת ישראל ותמיכה במולדת.
בדומה לאיזון הגושי ששורר בכנסת ישראל, כך גם בתוך קק"ל הגושים של ימין ושמאל כמעט שווים בכוחם. הדבר מציב את סיעת הקונפדרציה של הציונים הכלליים כמפלגת מרכז בעמדה ייחודית. אם תעלה לדיון, דירקטוריון קק"ל עומד בפני שני אתגרים עיקריים למול הצעה בסוגיה זו: האחד מתייחס לתוכן ההצעה והשני מתייחס לתהליך לקראתה. באשר לתוכן, ישנו קונצנזוס רחב אודות גושי התיישבות מסוימים ביהודה ושומרון שיישארו כחלק מישראל גם במקרה של הסכם בין ישראל לפלסטינים. השאלה הנשאלת הינה אודות החלקים משטחי C שאינם חלק מאותו קונצנזוס – אם ממשלת ישראל טרם החליטה מה היא רוצה לעשות עימם, האם ארגון לא-ממשלתי כמו קק"ל יכול לקבל החלטה כה משמעותית?
האתגר המהותי השני נוגע לתהליך. במשך 120 שנה קק"ל נתמכת על ידי יהודים מרחבי העולם. הם אלה שתרמו ותורמים את הכספים שהקרן מעוניינת כעת להשתמש בהם לרכישת האדמות הללו. יהיה זה משגה לקבל החלטה מבלי לדון בכך עם יהדות התפוצות ולשמוע את דעת מנהיגיה בנושא. זאת במיוחד לאור עליית האנטישמיות בעולם וקמפיין הדה-לגיטימציה של ה-BDS נגד ישראל, אשר התחזקו משמעותית וקיבלו גוון אלים מבהיל לאחר המבצע האחרון. במילים נוקבות יותר: להחלטות שמתקבלות בנוגע ליהודה ושומרון יש השפעה עמוקה על היהודים ברחבי העולם. לפיכך, חייבים להיוועץ במנהיגים היהודים בתפוצות לפני שמקבלים החלטות מעין אלה. למרבה הצער, בשלב זה אין זה המצב.
עתה זה העיתוי המושלם לקיים את הדיון ההכרחי הזה ולהגיע לקונצנזוס המקובל גם על חברינו ברחבי העולם. מבמה זו אני קורא להנהגת קק"ל למנות ועדת חשיבה והידברות שתייצג את מגוון הסיעות והדעות בנושא בתוך הארגון, שתהיה אמונה על ניהול השיח עם יהדות התפוצות ותביא את עמדותיה המגוונות בנושא בפני חברי ההנהלה בבואם לקבל את ההחלטה החשובה. בהיעדר צעד זה, ההחלטה תתקבל ללא מתן פתחון פה לאנשים וארגונים רבים עליהם היא משפיעה ישירות, העלולים למצוא עצמם נאלצים לדברר ולהסביר אותה ללא שהייתה להם הזדמנות הוגנת להשפיע עליה. מצב זה יוביל להתרחקות נוספת והעמקת חוסר האמון בין הציבור היהודי בישראל לבין אחיו ואחיותיו בתפוצות, אשר יחושו בצדק כי קולם לא נשמע בסוגיות בהן להם ולכספם יש השפעה מכרעת.
סיעת הקונפדרציה תשמח לסייע להנהגת קק"ל ככל הנדרש עם פעיליה ברחבי העולם בסוגיה זו. אני פונה בקריאה אישית לידידי יו"ר קק"ל, אברהם דובדבני, לעשות ולפעול בעצת שלמה המלך לפיה לכל דבר יש זמן ולשלב את יהדות העולם בקבלת החלטות מעין אלה.
