יום שלישי, מרץ 4, 2025 | ד׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

ד"ר ליאת בן דוד

ד"ר ליאת בן דוד, מנכ"לית מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן

מה צריך בחינוך? אבולוציה

בין גלי קורונה לבין השינוי הבא שיתרחש בעולמנו, אלה הלקחים המרכזיים שיישומם יאפשר לחינוך להמשיך ואולי, לשם שינוי, גם לשגשג

אם הדיון בחינוך בעת קורונה ימשיך להישאר רק ברמה הטכנית של כן או לא חיסון וכיצד יש להגיע לבית הספר, מבלי לדבר על מה, לעזאזל, עושים כשכבר נמצאים בו, משבר הקורונה יהיה משבר מבוזבז.

לו הייתי מדברת עם שרת החינוך, הייתי אומרת לה שתשים לב לכך שהקורונה היא תרגיל מצוין בהוכחת חשיבות ההתנהלות בחיים בכלל, ובחינוך בפרט, על פי עקרונות האבולוציה.

הסיבה הראשונה לטעני זו קשורה בעובדה שהמגפה מכריחה אותנו להסתכל ישירות בעיניים של מצב שאנו מודעים לו כבר שנים, אבל מנסים עדיין להתכחש לו בכל הקשור לחינוך: ההבנה שאנו חיים בעולם בו אנו נדרשים להתאים את עצמנו במהירות לשינויים. שינויים אלה נעים על פני רצפים – בין פתוח לגמרי לבין סגור לגמרי; בין חולים לבין בלתי מחוסנים; בין המוכר לבלתי ידוע; ועוד. כדי להתמודד בהצלחה עם השינויים המהירים האלה, הכרחי לפתח תהליכי למידה המשלבים את היכולת לנוע בזריזות בין סביב הכיתה, מרחבי חוץ, הבית והעולם הדיגיטלי, תוך שילוב של היתרונות היחסיים שיש לכל סביבה כזו להציע ללמידה. זה מאפשר גמישות בעולם דינמי, מעבר מסביבה לסביבה לפי תנאי המציאות. זה עקרון ההתאמה הבסיסי. מי שמתאים, שורד.

שנית, השנה האחרונה העצימה את ההבנה בצורך בחינוך גמיש, עדכני ומגוון, המשלב בין למידה מותאמת אישית לבין למידה בצוותים ובקבוצות קטנות. ככל שהמערכת מאפשרת יותר מגוון, המשלב בין היכולת והנטייה הפרסונלית לבין זו הקבוצתית, כך סיכויי ההצלחה מול שינויים – עולה. אם מישהו במערכת היה טורח להקשיב לתלמידים ולמורים, הוא היה שומע שזה מה שהם מבקשים: יותר היברידיות, יותר אפשור של דינמיקה, יותר בחירה, פחות שליטה ובקרה, ובוודאי שלא דיכוטומיה של "או בכיתה או בזום". זה עקרון בסיסי של מגוון.

סיבה נוספת היא שהטכנולוגיה אינה אחראית על פערים חברתיים, אנשים אחראיים לכך; לכן, בהתנהלות נכונה של אנשים, הטכנולוגיה בהחלט יכולה להיות הזדמנות מצוינת דווקא לצמצום פערים. הידע, המיומנויות וההזדמנויות שפעם היו "רק במרכז" יכולים להגיע היום לכל מי שיש לו מכשיר סלולרי. אם באפריקה יכולים לקלוט זום ושאר פתרונות דיגיטליים בכל בקתת קש, ברחבי ישראל, מדינת הסטארט אפ, בוודאי שיכולים. זה כולל הרצאות, מפגשים, סרטים, ספרים, משחקים, תחרויות – כל ספריית אלכסנדריה, חכמיה ומעשיהם בכף היד. מה שצריך, זה ללמוד כיצד להשתמש בכל העושר הזה באופן מרתק, יצירתי, מצמיח ובעיקר מאפשר ומעודד שונות ובחירה. מה שהיה נכון לכיתה לפני חמישים ואפילו עשרים שנה, אינו נכון היום. גם זה עקרון בסיסי, של התפתחות תמידית, וזה עקרון שהוא הכרחי לחינוך כבר שנים. המגפה הוכיחה שהוא כבר ממש אקוטי.

בין גלי קורונה לבין השינוי הבא שיתרחש בעולמנו, אלה הלקחים המרכזיים שיישומם יאפשר לחינוך להמשיך ואולי, לשם שינוי, גם לשגשג. זה בדיוק סוג ההתאמה שהישרדות אבולוציונית בנויה עליה.

האם מערכת החינוך שלנו ערוכה לכך? במערכת החינוך לא מכירים ולא מלמדים אבולוציה כבר שנים. תגידו אתם.

ד"ר ליאת בן דוד, מנכ"לית מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.