השבוע החליטה הממשלה על הורדת גיל פטור החרדים לגיל 21 בטענה כי הדבר יוביל להשתלבות הציבור החרדי בשוק התעסוקה ובשל העובדה כי מספרי גיוס החרדים אינם עומדים ביעדים אותם קבעה הממשלה.
ראשית, עלינו לשאול את עצמנו לאן נעלמו הסיסמאות אותן שמענו במשך שנים ועליהן קמו ונפלו ממשלות. "שוויון בנטל", הסיסמא בשמה פנו שוב ושוב לבג"צ נגד חוק הגיוס התפוגגה לפתע באוויר, נראה שמדובר בשוויון בנט מאשר שוויון בנטל. כל אלו שחיפשו דרך לנגח את הממשלה ולהפיל אותה, איבדו לפתע את התשוקה לגיוס חרדים כאשר הכוכבים בהרכבת הממשלה הסתדרו לפתע לטובתם.
ולאחר השאלה הזו ניגש לעיקר: עלינו להבין מדוע החליטה ממשלת ישראל הנוכחית לעקור שני גשרים רציניים, הראשון הקשר בין החרדים למדינת ישראל והשני הוא הגשר בין העולם החרדי לעולם התעסוקה. לרוב החרדים במדינה אין באמת שיח יומיומי עם הציבור הכללי.
נכון, נפגשים אולי באוטובוס ובמכולת, אבל שיח מעמיק כמעט ואינו קיים. אם תדברו עם אברך ממוצע בציבור החרדי תגלו להפתעתכם דעות שונות ומשונות שאינן משקפות את האמת, כי פשוט לא מכירים. אגב, אותו הדבר יקרה גם להפך כשתשאלו חילוני ממוצע על הציבור החרדי. גשר עדין נוצר בצבא בין החרדים המשרתים לבין האוכלוסייה הכללית. החרדים המשרתים מהווים בצה"ל לא רק חיילים אלא לעיתים קרובות גם כדוברי כלל הציבור החרדי. כעת הגשר הזה עומד לקרוס.
טענת הממשלה כי הדבר יוביל לעלייה בתעסוקת החרדים היא מופרכת למדי. כיום הצבא מהווה עבור בוגרי החינוך החרדי גשר לתעסוקה, הן ללוחמים המקבלים לקראת סיום שירותם את שנת המשימה בה הם משלימים פערים אותם לא קיבלו בתלמודי התורה והן לעורפיים מעל גיל 21 אשר לומדים מקצוע כחלק משירותם בצבא, צוברים ניסיון ואיתו יוצאים לאזרחות. הוכח כי למעלה מ-85 אחוזים מבוגרי שח"ר ו-75 אחוזים מבוגרי נצח מוצאים את עצמם בשוק התעסוקה בעבודה מכובדת ומכניסה. לעומת זאת מכל חמישה חרדים המגיעים לאקדמיה, רק אחד יסיים את המסלול באופן מלא עם תואר בידיו וארבעת האחרים ינשרו במעלה הדרך, בדרך כלל בשנת המכינה או בשנה הראשונה לתואר.
נסו לקחת אדם בן 24, אב לילד או שניים שעליו לפרנס את בני משפחתו ולשלבו באקדמיה, הוא יצטרך גם לעבוד, גם לפרנס וגם לטפל בילדים, מתכון לכישלון מוכח. הצבא נותן מעטפת המסייעת לאדם שכזה להשקיע את עצמו בלימודים ובשירות הצבאי ובכך להוציא לאזרחות אזרח עם מקצוע ביד שישתלב בתעסוקה בצורה מיטבית, אותו אזרח כבר לא יזדקק לסיוע כלכלי מהמדינה, ישלם מיסים ויהיה שותף בפיתוח הכלכלה הישראלית.
במצב הנוצר כעת, לבחור מגיל 19.5 כבר לא יהיה אינטרס להתגייס. הוא יחכה עוד קצת בישיבה, כי ממילא מגיל 20 אף אחד לא יבדוק שהוא באמת בישיבה, יסתובב ויעשה מה שבא לו וככה איבדנו לוחמים ועורפיים וגם השתלבות בחברה הישראלית. אותם בחורים יחפשו עבודה וימצאו אבל לא במה שהמדינה שואפת כי אין להם את הרקע המתאים ואת ערכו של המעבר לעולם האקדמי כבר הזכרנו.
אם ננסה לחשוב שהצבא ישמח לסייע למי שיהיה מעוניין להתגייס אחרי שכבר קיבל את הפטור הרי שניסיון העבר מוכיח כי ביחידת מיטב לא שמחים לסייע ולקצר את הליכי החזרה מפטור. בכל פעם שהורידו את גיל הגיוס הרי שבמיטב סירבו לבטל אותו מגיל צעיר יותר כי הבחור כבר קיבל פטור ולמי יש כוח להתעסק בביטול הפטור שלו.
ולא דיברתי עוד על השירות האזרחי אליו החרדים זכאים מגיל 21, לא דיברתי על מסלול "הסכם חב"ד" המאפשר לתלמידי חב"ד לצאת לשנה-שנתיים לבית מדרשו של הרבי בארצות הברית ולהתגייס לאחר חזרתם ולא הזכרתי את אותם צעירים שהצבא מהווה עבורם מפלט מהרחוב ומהישיבה וכבר לא יתגייסו.
הורדת גיל הפטור ולא משנה באיזו דרך יציגו זאת בממשלה יהווה גט נוסף בין הציבור החרדי למדינת ישראל ולעולם התעסוקה וחבל.
הכותב היה סגן מפקד מדור בני ישיבות האמון על דחיית הגיוס לבני הישיבות וקצין מטה גיוס חרדים לצה"ל
