הלו?
“שלום, יעל? מדברים ממרכז תת המודע הלא פעיל שלך, יש לך כמה דקות?“
כן, באיזה עניין?
“ראינו שהתחלת לקרוא כתבות שטותיות, לבהות באוויר ולהתעניין באפליקציות חסרות ערך וחשבנו שזה זמן מתאים לדבר על חידוש המנוי שלך. אני רואה שבשנה שעברה, בערך בתאריך הזה, הזמנת מאיתנו ערכת ‘תפקוד מערכות בקלות וביעילות בחופש הגדול‘. האם תהיי מעוניינת בה גם השנה?“
אה… אבל כבר סוף החופש. זה לא מאוחר מדי?
“לא, לא, מה פתאום, אנחנו רגע לפני החגים, וגם הקורונה עדיין כאן, אין לדעת אם החופש הגדול הזה באמת נגמר. אז מה את אומרת? יש לנו כמה שדרוגים טובים שנשמח להציע לך, הרחבות ופיצ‘רים שאולי יעניינו אותך“.
וואו, אני לא מאמינה שכבר עברה שנה. האמת, אשמח לשמוע מחדש את פרטי התוכנית כי אם אני זוכרת נכון הזמנתי מכם גם אפשרות מחיקת זיכרון, ויש מצב שנמחק לי גם הזיכרון מפרטי התוכנית הנוכחית. ומובן שארצה לשקול להמשיך איתכם ולשמוע על ההרחבות שלכם.
“מעולה, אז נתחיל. אני רואה שאת נמצאת בתוכנית כבר שנתיים, כך שיש סיכוי טוב שנשיג לך הנחה גדולה. בשנה שעברה הזמנת מאיתנו לקראת החופש הגדול יכולות הדחקה מתקדמות, שכללו בין השאר הדחקת כאבים באמצעות מחיקת זיכרון לטווח קצר או הסחות דעת פתאומיות, כמו התעניינות יתר בסרטוני מתכונים, בכלבלבים ובטיקטוקים כושלים. יש פה גם יכולת בהייה לאורך זמן וטיפול אובססיבי בכתם על חולצה כדרך בריחה ממטלות חשובות יותר. תהיי מעוניינת להמשיך?“
לאור ההצלחה נראה לי שכן. אפשר להחליף את ההסחות בהתעניינות יתר בסרטוני ASMR, של אנשים לועסים ובולסים? המתבגרות אמרו שזה ממש באופנה עכשיו.
“אין בעיה, מיד מחליף לך. בואי נראה. אני רואה שבפרטי התכנית הייתה לך גם אפשרות לשינה ללא חלומות. את מרוצה מזה? תרצי לחדש את המנוי? אולי תרצי להרחיב אותו ולהוסיף גם אפשרות להירדמות בקלות?“
אני חייבת לציין שהשינה ללא חלומות לא תמיד עבדה השנה. אשמח לחדש אם תתחייבו שהפעם זה יעבוד. לגבי הירדמות בקלות – וואו! אני בפנים!
"בשביל חוסר פחד להישאר לבד עם הילדים, התשלום יכלול גם התקפי עצבנות ואובדן כושר הכתיבה לתקופה לא ידועה, אובדן השראה קל ואובדן אוצר מילים
זה מה שחסר לי
“אחלה, רשמתי לי. שנייה, קופץ לי פה פיצ‘ר חדש – מה את אומרת על שיפור חוויית השינה באמצעות חלומות טובים המחדשים את מאגר הרעיונות במוח?“
לא יזיקו לי כמה חלומות מעניינים.
“אני מוסיף. הלאה. היה לך מנוי להתעניינות אמיתית בסיפור ילדים, וגם לצחוק מבדיחות של הילדים. האם היית מרוצה?“
האמת, הייתי שמחה אם תוכלו לשפר את השירות הזה, בעיקר במה שקשור לתחומי העניין לגילים בוגרים יותר. יש אפשרות?
“בואי נראה, אני בודק מה אפשר לעשות. או, אני רואה שיש אופציה שמתאימה לך. אוצר מילים חדש שמותאם לשיחות עם מתבגרים. מה את אומרת?“
נשמע מעניין, בהתחשב בכך שכרגע הבת שלי חושבת שאני סוג של דינוזאור, לא יזיק לי להצטייד בשפה שתהיה משותפת לשתינו. לוקחת! יש עוד משהו למתבגרים? נגיד הכרת שמות של דמויות להערצה וחיבובן? יכולת ספיגת צרחות ונהימות חסרות תועלת?
“לא רואה משהו כזה. אולי תרצי גישה נחמדה לחברים של הילדים?“
לא. ממש לא, זה מה שחסר לי, שאעשה לה פדיחות. אולי מעקב סמוי? יכולות התעוררות גבוהות כשהמתבגרת חוזרת? סבלנות?
“סבלנות אני רואה פה, אבל זה יעלה לך תוספת על חשבון זמן פנוי לשיחות עם חברות שלך“.
באמת? חוצפה, אחרי כל מה שאני משלמת לכם. נו, תוסיף, זה שווה את זה.
“אז אני רושם. יש עוד משהו שתרצי שאוסיף? בתחום האטרקציות, היערכות לשהות בבידוד או חלילה מחלה כזו או אחרת?“
או, טוב שאתה מעלה את זה. אשמח מאוד שתצרף לחבילה חוסר פחד להישאר לבד, ואם יש גם חוסר פחד להישאר שבועיים רק עם הילדים שלי.
“בואי נראה. יש אפשרויות כאלה, אבל במחיר כפול מהרגיל. תרצי בכל זאת?“
רגע, מה זה מחיר כפול? כמה אני משלמת על החבילה הרגילה?
“לפי מה שאני רואה כאן בשנה שעברה שילמת במחיר רעב בלתי נגמר, עייפות מתפרצת, וכאבי ראש לא צפויים. בנוגע לתוכנית השנייה זה יכלול גם התקפי עצבנות ואובדן כושר הכתיבה לתקופה לא ידועה, אובדן השראה קל ואובדן אוצר מילים“.
מה? אתה רציני? כושר הכתיבה? לא אני לא חותמת על זה. עזוב. בטל לי את המנוי לכל מה שאמרנו. נראה לי שאני אסתדר לבד.
“את בטוחה? אולי רק על חלק ממנה?“
תשמע, השנה התמודדתי עם חודשיים שלמים של חופש לא צפוי עם הילדים, תקופת מחלה ארוכה וחששות מבידוד ומאובדן קשר עם העולם החיצון. נראה לי שצלחתי את זה לא רע גם ללא שירותי ההדחקה. שלא לדבר על החופש הזה, שהיה מורכב, אני מודה, אבל עבר בהצלחה. אז מה זה כבר חגים? קטן עליי!
