רגע לפני סיום הריאיון הבלעדי שהעניק לברהנו טגניה מחדשות 12 וששודר באולפן שישי, אמר רומן זדורוב משפט שיכול להתחיל להסביר את העניין הציבורי העצום שיש סביבו: "אנשים היו מבסוטים (מהשחרור למעצר בית – א"ש) כי זה צעד גדול לכולם. הרבה אנשים בתקווה כי יש עוד אנשים חפים מפשע. אני לא לבד, יש הרבה אנשים".
זדורוב הבין כי רצח תאיר ראדה – שבו, צריך להזכיר שוב ושוב, הוא הורשע בשלוש ערכאות – הפך לנושא שגדול הרבה יותר מהשאלה האם הוא הרוצח או לא. המילים האלה, אם יורשה לי לנחש, היו מתוכננות ומחושבות. צוות ההגנה יודע כי הפיכת המשפט החוזר לשאלת אמון במערכת המשפט, יכולה להיות הסדק דרכו ייכנס הספק הסביר ויגרום לשחרורו הסופי של זדורוב.
מי שמטיל ספק בפסקה הקודמת וחושב שמדובר במחשבה קונספירטיבית, מתעלם מהתפקיד הענק שמשחקת התקשורת בסיפור הטרגי הזה. במדינה כמו ישראל, שבה אין למרבה המזל רוצחים סדרתיים או ז'אנרים אחרים של הרג שיכולים להפוך לסרטי דוקו-פשע, הסיפור על הילדה שמצאה את מותה בתא שירותים בבית ספר בקצרין היה מהרגע הראשון כר פורה לדעות ועלילות מסוגים שונים. הציבור הישראלי מצא את עצמו מיטלטל בין דעה אחת לשנייה בשאלה שלא אמורה להיות קשורה אליו בכלל – שאלה פלילית בדבר אשמתו או חפותו של אדם מסוים – כשהכול מתרחש בסלון הבית ומועבר באופן מעובד ומגמתי שנועד לצרכי רייטינג. והריאיון עם זדורוב בשישי האחרון היה המשך ישיר לקרקס התקשורתי שבו מתנהל המשפט הזה, שבסופו יש ילדה שנרצחה שמשפחתה מחכה לתשובה סופית כבר 15 שנה, ולא מקבלת.
חדשות 12, כצפוי, לא יכלו לסרב להישג הבלעדי הזה, הריאיון שנעשה במכוניתו של עורך דינו של זדורוב בדרך למעצר הבית בקצרין. לזכותם ייאמר שהם גם נתנו לשני עיתונאים בכירים – גיא פלג ועמית סגל – להביע את דעתם הנחרצת נגד הקרקס הנ"ל. אבל השורה התחתונה היא שהם לא הפסיקו את הקרקס אלא רק המשיכו אותו בדרך אחרת, ורומן זדורוב ידע גם הפעם להשתמש ברמקול העצום שניתן לו כדי להעביר לשופטיו החדשים מסר ברור: לא רק אני אהיה שם על הדוכן, אלא מערכת המשפט כולה.
השאלה הגדולה היא האם בסוף כל הראיונות תהיה גם תשובה אמיתית לשאלה החשובה היחידה שיש כאן – מי רצח את תאיר ראדה. לא נראה שראיונות בלעדיים ומנוטרים היטב במכונית הסנגור תקרב אותנו לפתרון התעלומה.
