ברכות לראש הממשלה נפתלי בנט על הביקור בוושינגטון ועל הפגישה עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. ברכות על הבמה המכובדת שקיבלת בעיתון השמאל החשוב בעולם : הניו־יורק טיימס. ברכות על שלא זכית – כמו קודמך בתפקיד – לכינויים לעגניים או לביקורת נוקבת מעל דפי שופר הפרוגרסיביות בעולם, שבעיניו חזרת ישראל לגבולות 67' היא מצווה דאורייתא. מה אמרת ומה עשית כדי לזכות בכל הטוב הזה?
לשאלה "מה עשית" קל לענות: אתה ראש ממשלת ישראל ולא קוראים לך בנימין נתניהו. על זה הרבה אנשים אומרים: דיינו. מה אמרת? אפשר פשוט לקרוא: התחייבת שלא תקום מדינה פלסטינית במשמרת שלך, שזה מצוין. אבל גם הסברת שחלומך הגדול לסיפוח שטחי C לא יקרה, וזה חבל, כי זהו אחד הדגלים שאפשרו לך להציג את עצמך עד לא מכבר כאדם שנמצא ימינה מן הימין. אבל מה שמדאיג אותי, כמתיישבת, הוא משפט אחד שאמרת בריאיון לניו־יורק טיימס בנושא הבנייה ביישובים, ולפיו "ישראל תמשיך במדיניות הגידול הטבעי".
המונח "גידול טבעי" נולד בהסכמי אוסלו, דעך עם חזרת הימין לשלטון, וחזר לתקופה קצרה בעידן הקפאת הבנייה הידועה לשמצה ב־2009, תחת שלטון נתניהו. מאז, ברוך השם, הבנייה ביישובים לא התנהלה לפי עקומת הילודה של האוכלוסייה בהתיישבות אלא הרבה מעבר לכך. ההשקעות בתשתיות קפצו, אזורי המסחר הלכו והתרבו, וחלק ניכר מ־480 אלף התושבים ביו"ש, כן ירבו, הגיעו הנה לא כתינוקות אלא כמבוגרים שבחרו בהתיישבות והיגרו אליה. לכן לא קל לשמוע את ראש הממשלה, שכיהן בעבר כמנכ"ל מועצת יש"ע, מאמץ את השפה והמינוחים של עידן אוסלו ושל ברק אובמה.
"לא קל לשמוע את ראש הממשלה מאמץ את השפה של עידן אוסלו ושל ברק אובמה"
לפי מה ימדדו את הגידול הטבעי? האם היישובים והערים ביו"ש יצטרכו לוותר על ההגירה אליהם כדי לשמור עתודות בנייה לתושבים הקיימים? ומה עם בנים ובנות ממשיכים? הם גם חלק מהגידול הטבעי? ייתכן שהשאלות האלו היפותטיות ואין סכנה ממשית של הקפאת בנייה, אבל למה להתנדב לחזור למונחים שחגגו כאן בתקופת רבין ואובמה? מדוע אחרי שנים שההתיישבות חשה שסוף־סוף היא הופכת לחלק אינטגרלי מהמדינה, חוזרים לדבר עלינו כאל אנומליה?
אומנם בנט הודיע מראש שהממשלה בראשותו תתרכז בעשייתה ב־80 האחוזים שכל רכיביה מסכימים עליהם, ולכאורה אך טבעי שהוא יצהיר, כפי שעשה השבוע, שבתקופת כהונתה לא תוקם מדינה פלסטינית אבל גם לא תמומש תוכנית הסיפוח שהוא עצמו עמל עליה בעבר רבות, לפחות על הנייר. הצרה היא שלא ברור כלל שמי שאמור לרשת אותו בעוד שנתיים בתפקיד, ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, מתכוון ללכת בדרכו בנושא הזה. הרי הוא כבר הודיע שהיישוב אביתר לא יקום במשמרת שלו. שר הביטחון שלו, בני גנץ, הגדיל לעשות השבוע כאשר הורה על עקירתם המיידית של כרמי משק אחיה בעמק שילה, אף שבג"ץ התיר לדחות את העקירה כדי לאפשר העתקה של הכרמים ועצי הזית.
אנחנו לא שווייץ, והשאלות הרות הגורל שמעסיקות אותנו אינן משבר האקלים או אישור תרומות הדם של הלהט"בים. מה שקורה בימים האחרונים בגבול עזה הוא רק דוגמית לאתגרי היומיום שהממשלה צריכה ותצטרך להתמודד איתם, ודי ברור כבר עכשיו ששאלת המענה הנכון לפרובוקציות של המחבלים מדרום אינה זוכה להסכמה בקואליציה.
זאת ועוד, כשהממשלה מתעסקת ב־80 האחוזים, הבנייה הפלסטינית בשטחי C צוברת תאוצה, באישור שר הביטחון גנץ או בלי אישור כלל. האיום הדרמטי הזה שייך לנושאים הלא מוסכמים בין חברי הממשלה, 20 אחוזים בלבד, אך הוא לא ממתין בסבלנות לעידן שאחרי ממשלת השינוי. סביב קלקיליה, רמאללה, שכם וחברון נבנות מדי יום עוד ועוד יחידות דיור שעומדות ריקות ומטרתן אחת: לנתק בין גושי ההתיישבות היהודית. גידול טבעי? לא ממש. מה שבטוח הוא שאסור שהמצב הזה יהפוך לסטנדרטי. ובינתיים, 4,000 יחידות הדיור ביו"ש שהיו אמורות לקבל את אישור הממשלה ולצאת לדרך – מוקפאות. האם יכול להיות שהן פשוט אינן תואמות את הגידול הטבעי?
