ההחלטה לפתוח את שנת הלימודים תשפ"ב ויהי מה, יוצרת אי נוחות ובלבול בקרב הורים רבים. מצד אחד ההורים שמחים על שגרה מבורכת וחזרה למסגרות החינוכיות, ומצד שני רבים מהם מתלבטים האם נכון בכלל לשלוח את הילדים לבתי הספר, עקב מצב התחלואה שמחריף ומספר ימי הלימודים המצומצם ממילא בשל החגים. בבית הספר של החיים, כמו שלמדנו בשנתיים האחרונות, כל עוד הקורונה פה, רב הנסתר על הגלוי ואין אמת אחת לדברים.
בכדי למזער את הלבטים והחששות, הנה מספר כלים שיעשו לכם קצת סדר לקראת יום החזרה ללימודים.
היו שלמים עם החלטתכם ההורית. תהיה ההחלטה שתקבלו אשר תהיה, היו שלמים עמה. היא תעזור לכם ובוודאי לילדכם. לראות הורה נחוש ובטוח זה דבר שאוטומטית מרגיע.
טקסיות. כדי להפוך מעברים לפשוטים יותר רגשית ופיזית אפשר לקיים "טקס" המסמל סוף של משהו אחד והתחלה של דבר אחר. עבור צעירים רצוי לקיימו מוחשי ככל האפשר. כדאי לפצל את הטקס לשניים: הראשון – פרידה מהחופש הגדול (החוויות שנצברו, השיעורים שנלמדו ותמונות מבילויים משותפים) ומעבר הדרגתי לשעות שינה מוקדמות כשבוע לפני החזרה. הטקס השני ייערך לפני ההגעה לגן או למסגרת החינוכית ובו קבעו סגנון פרידה שיקל על ילדכם (נשיקה, כיף ועוד).
חשוב לזכור שגם עובר אותם ילדים שאוהבים את הגן והצוותים החינוכיים, הפרידה מההורים, אליהם היו צמודים במהלך החופש, זוהי "הרעה בתנאים". תכילו את הקושי ועזרו להם למצוא דרכים להפיגו (תמונה שלכם, חפץ אישי או הגעה מוקדמת לאסוף אותם).
תיווך. הכינו את הילדים מראש לקראת השינוי – כשתהיה ודאות לכך. הזכירו להם חוויות טובות שהיו במסגרת החינוכית הקודמת – חברים שממשיכים איתם, משחקים שאהבו במיוחד וכיו"ב. הרגיעו אותם שאתם כאן בשבילם תמיד, ואפשרו להם לשאול שאלות ולקבל תשובות מכבדות (גם "אינני יודעת" או "עלינו לבדוק" זאת תשובה). החשיבות בתיווך הינה הפחתת אי הוודאות והחרדות שבאים איתה. הרי גם אנחנו מצויים בה.
פרקטיות. ילדים אוהבים דברים מוחשיים, אז פחות דיבורים ויותר מעשים. הכינו ביחד את התיק והציוד ליום הראשון, ורשמו את שם הילד/ה על הפריטים האישיים. חישבו ביחד מה הקשיים שצפויים לילדכם בחזרה למסגרת (געגועים, דאגה להורים, פחד מדמויות חדשות) ומה יוכל לעזור לו ברגעי המשבר הללו.
אני אוהבת לתת להורים השולחים ילדים לגן להיעזר באמונה העממית, הקשורה לכלה ביום חתונתה, על מנת שיהיה לה מזל טוב בדרכה החדשה. מכירים? משהו חדש, משהו ישן, משהו מושאל ומשהו כחול. זה מאוד עוזר לזכור.
משהו חדש. אם מדובר בגן חדש עבור הילדים, הרי לכם הדבר החדש. בכל זאת מומלץ לדבר על זה רק כשבוע עד שלושה ימים לפני תחילת השנה ולהכין את הילדים לשינוי. מומלץ לעשות סיור מקדים לאזור הגן, לראות את המבנה והחצר (גם מבחוץ זה טוב), וללמוד את הדרך ומה יש בה: גינת שעשועים, ספסל, עץ מיוחד או אולי זו דרך בכביש פתלתל. חשוב לדבר על שמות אנשי הצוות שילוו אותם. הדבר יעניק להם תחושת הכרות ועומק ויפחית במעט את הזרות.
משהו ישן. כדאי להביא לילד משהו מוכר ואהוב מהבית (שמיכה, בובה, מוצץ אהוב וכדומה). חפץ מעבר עוזר להירגע ולהרגיש מוגן ובטוח עם המוכר והידוע. אצל הבוגרים זה יכול להיות גם חבר/ה שמכירים מהגן הקודם או מהשכונה.
משהו מושאל. לפעוטות מומלץ לתת חפץ מוכר של ההורים כמו כרטיס מועדון, מפתח, תכשיט. כמובן יש לשים לב שלא לתת חפץ אמיתי ויקר ערך שיכול ללכת לאיבוד או שהוא מסוכן מבחינה בטיחותית. המטרה היא שירגישו שיש בידיהם משהו של ההורים שיעזור להם להאמין שיבואו לקחת אותם. עד כמה שזה נשמע הזוי, מקל עליהם לדעת שרשותם מצוי משהו שאנחנו צריכים ובוודאות נשוב בשבילו, יותר מאשר נשוב בשבילם.
משהו כחול. הסעיף הזה ממש לא חובה, אבל כגימיק זה נחמד ולצבע הכחול מיוחסות תכונות חיוביות ומרגיעות. זה יכול להיות פריט לבוש, חפץ מעבר, אקססוריז וכדומה.
נוסף על כל אלה, הקורונה כאן להישאר. חשוב שנדבר על עליה כווירוס מדבק שעלינו להישמר ממנו. למדו אותם אחריות ועצמאות ביכולת לשמור על עצמם.
רחיצת ידיים. הדגימו והראו להם רחיצה נכונה, ותרגלו עימם בבית. כנ"ל לגבי שימוש באלכוג'ל – אם אתם מקפידים על כך.
מסכות. ככל הנראה הצוות החינוכי יקבל את פני הילדים במסכות. חשפו את הילדים למסכות, תנו לצעירים לשחק בהן שלא ייבהלו כשיראו אותן לראשונה על פני הצוות. דברו עליהן ועל כך שקשה לראות איתן את הבעות הפנים אבל שאפשר בכל זאת להבין. ניתן לשחק משחק בו אתם עוטים מסכה ועושים פרצופים והבעות והם צריכים לנחש. באופן כללי, לילדים קל יותר לקלוט שפת גוף ואינטונציה כי אלו פועלים אצלם כאינסטינקטים מגיל לידה, אז לא הייתה השפה הדבורה שגורה על לשונם.
כל התחלה היא מורכבת ובטח זו של אחד בספטמבר הקרוב. לכן חשוב שנהיה עם יד על הדופק לאורך כל תקופת ההסתגלות לשגרה החדשה. המשיכו בשיח רגשי עם הילדים, ואפשרו להם לדבר על החששות, הדאגות, הצרכים והמאוויים שלהם. היו ערניים לגבי שינויים התנהגותיים שיכולים לבוא לידי ביטוי בתוקפנות, מופנמות, בעיות אכילה ורגרסיות. היו שם בשבילם והעניקו להם תחושת ביטחון שאתם שם בשבילם, מבינים ומכילים את הקושי שבשינוי ובאי ודאות.
בהצלחה לכל הילדים וההורים מאחלת לכם פרידות קלות וקצרות ושנה של בריאות הנאות והצלחות.
