פוליטיקה לא משעממת אותו – אם כבר, המצב הפוך. אבל כריסטוף גיליצר פשוט לא יודע למי להצביע בבחירות הפדרליות בגרמניה בעוד חודש. המהנדס בדימוס אומר שהוא בדרך כלל תומך באנדרדוג, אולם ההיצע שיעמוד בפניו ב־26 בספטמבר לא משכנע אותו: "זה ממש קשה הפעם", הוא אומר בבוקר ערפילי בברלין.
כמו גיליצר, נתח גדול מקהל המצביעים הגרמני טרם החליט למי יצביע בבחירות הפרלמנטריות החשובות שיכריעו את זהות יורשה של אנגלה מרקל בתפקיד הקנצלר, לאחר כהונה ארוכה בת 16 שנים – מהארוכות בעולם ובאירופה. סקרים שפורסמו בימים האחרונים מעידים שאין מפלגה שהתמיכה בה נוסקת, ואף אחת לא צפויה לקבל יותר מרבע מהקולות. "גוש האיחוד" של מרקל, המייצג את הימין־מרכז והמפלגה הסוציאל־דמוקרטית משמאל־מרכז, נתון במרוץ צמוד בסקרים, כאשר המפלגה הירוקה – שלראשונה מתחרה על תפקיד הקנצלר – נושפת בעורפו.
"זו הפעם הראשונה שקנצלר מכהן לא מתמודד שוב בבחירות, וכל המועמדים חדשים לחלוטין", מסביר גרגור צוֹנז, חוקר מדע המדינה באוניברסיטת היינריך היינה בדיסלדורף. "בשביל המצביעים שעד כה בחרו במרקל, המצב הזה מבלבל".
המנהיגה הוותיקה – הקנצלרית השלישית באורך כהונתה אחרי אוטו פון־ביסמרק במאה ה־18 והלמוט קוהל בסוף המאה העשרים – הודיעה כבר ב־2018 שלא תתייצב לבחירה מחדש לקדנציה חמישית, ועוררה סדרת מאבקי ירושה כאוטיים; בסופם מינתה המפלגה את ארמין לאשט, מושל מדינת נורדריין־וסטפאליה, למועמדה לתפקיד. אולם אז קרס גם מעמדו של לאשט: בחודש שעבר סבלה מדינת הבית שלו הצפות קטלניות, והמושל בן השישים כשל בסדרת מעידות. בין השאר הוא צחק במהלך נאום קודר שנשא נשיא גרמניה. הוא גם שינה את דעתו בנוגע לדחיפות הטיפול בשינוי האקלים, שמומחים טענו כי הגביר את שכיחותן של הצפות אסוניות.
מעמדם של הירוקים בסקרים עלה באפריל לאחר שהמפלגה מינתה את אנאלה בארבוק (40) למועמדת המפלגה לקנצלרית. היא הכריזה על כך באירוע מתוכנן בקפידה, שבלט לעומת מאבקי הכוח במפלגתה של מרקל. אבל נסיקתם בסקרים לא החזיקה מעמד זמן רב. חוסר הניסיון הניהולי של בארבוק, והאשמות בגניבת דעת בספר שכתבה, הובילו לדעיכה.
סקרים שערכו לאחרונה הערוצים הציבוריים ARD ו־ZDF מראים שמצביעים מעטים בלבד חפצים בלאשט או בבארבוק לתפקיד הקנצלר; אלו חדשות טובות עבור אולף שולץ (63) – שר האוצר וסגן הקנצלר, וראש המפלגה הסוציאל־דמוקרטית.
מצבו של ראש עיריית המבורג ושר העבודה הפדרלי לשעבר היה קודר עד כה. הוא כונה בעבר "שולצומט" בשל מנהגו לחזור על אותן תשובות שוב ושוב בלי קשר לשאלה. לאחרונה השר הדגיש בתשובותיו האוטומטיות את ניסיונו הארוך בממשלה, ונמנע מאור הזרקורים במשברים כמו השיטפונות והנסיגה מאפגניסטן (גם גרמניה, כמו מדינות אחרות בקואליציה המערבית, אצה לפנות את אזרחיה לאחר שטליבאן השתלט במהירות בזק על כל המדינה).
לדברי צונז, ההישג העיקרי של שולץ כרגע הוא הימנעותו מטעויות. הסוציאל־דמוקרטים נהנו מהגישה הזהירה הזו. סקר שפורסם השבוע אותת על יתרון קטן למפלגה מול גוש האיחוד – היתרון הראשון בסקרים כאלה זה שנים.
אך סטפן וורסטר, מרצה לניתוח מדיניות באוניברסיטה הטכנית במינכן, הזהיר מהסקת מסקנות מוקדמת: בסקרים אישיים מצבם של כלל המועמדים נמצא בשפל היסטורי. נתח ניכר מהמצביעים עדיין עונים "אף אחד מהאמור לעיל" בדירוג המועמד המתאים ביותר לקנצלר. "רבים לא יחליטו במי יתמכו עד שיעמדו מאחורי הפרגוד", אומר וורסטר.
גיליצר עדיין מתלבט. "שולץ נראה כמו המועמד הראוי ביותר, אבל גם הוא לא נקי לגמרי", הוא מתייחס לתפקידו הלא ברור של שר האוצר בשתי שערוריות כלכליות גדולות שנחשפו לאחרונה.
הקנצלרית מרקל עברה בינתיים למושב האחורי במסע התעמולה של גוש האיחוד. במודעות שלו לא רואים את פניה המוכרות של המנהיגה. "מנהיגים קודמים שסיימו את עבדותם הפוליטית צריכים להתאפק – זו עמדתי התקיפה", אמרה מרקל בהופעה נדירה בפתח הקמפיין הרשמי של מפלגתה בסוף השבוע שעבר.
ההישג האלקטורלי הגרוע ביותר של מרקל במהלך תקופתה כקנצלרית – 32.9 אחוז מהקולות בשנת 2017 – נראה רחוק מאוד מיכולות מפלגתה כרגע. כשנשאלה השבוע על הסקרים הרעים, מרקל, קמפיינרית ותיקה, לא הכבירה בדברים על יכולתו של יורשה העתידי לקחת את המושכות של הכלכלה הגדולה באירופה, אלא הסתפקה בהבטחה: "נעבוד בכל יום כדי להשיג תוצאת בחירות טובה, ולא נסתכל בכל יום על הסקרים".
