לא ברור למה אנשים עושים את זה לעצמם. בעולם שבו כבר קיימים כל כך הרבה ענפי ספורט, עם כל כך הרבה קבוצות, שגורמות לכל כך הרבה שברון לב, למה לעזאזל שאנשים יבחרו עוד תחום ויגידו: "וואלה, עכשיו אני גם צופה בזה!"
הכוונה כאן לספורט דיגיטלי, המכונה גם e-sports, אשר כפי שתואר במוסף זה בהרחבה בעבר, הפך בעשור האחרון מערבוביה מחוצ'קנת של גיימרים שמתחרים זה בזה במרתף של ההוא עם הבית הגדול, לענף לגיטימי של ספורט בינלאומי עם טורנירים וחסויות ומשכורות בשווי עשרות מיליוני דולרים. באופן ספציפי, הכוונה לענף המקצועי של "ליג־אוף־לג'נדס", אחד המשחקים הפופולריים ביותר עלי אדמות עם תחום הספורט המקוון מספר 1.
ליג־אוף־לג'נדס הוא כמו שוקולד מנטה: או שאנשים מתים עליו או שהם שונאים אותו עם האנרגיה של אלף שמשות בוערות. אין כאן מקום להאריך ברזי המשחק, אך מספיק לומר שלמרות שהוא קיים בפחות או יותר אותו הפורמט מאז 2010, הוא מצליח להיות מספיק עדכני ומרתק למשחק, ובמיוחד לצפייה, כדי למשוך אליו קהלים חדשים ולהותיר אצלו את הוותיקים שעוד רכשו אותו על דיסק.
ואם המפתחים של המשחק טובים (לרוב) בשימור רוחו העדכנית, הרי שבענף המקצועי אין שני להם. חרף המכה האנושה לשארית הקלושה של קוּליות שהוא אולי עוד עשוי להחזיק בה בקצות אצבעותיו, כותב שורות אלו יעיד שכבר שבע שנים שהוא צופה שבוע אחר שבוע במשחקי ה־LCS, הליגה הצפון־אמריקנית של ליג־אוף־לג'נדס, ובאופן ספציפי הוא מעודד קבוצה אחת שכבר מזמן הצטרפה לפנתיאון של קבוצות ספורט שהביצועים שלהן מעוררים אצלו אושר גדול או צרבות איומות – ויותר מדי פעמים, חלקים שווים מכל אחד.
מבחוץ, זה נראה כל כך מעפן: חמישה גברים צעירים בגילי 17־25 יושבים בשורה, עוטים חולצות מקצועיות ואת מיטב הציוד המקצועי שכספן של חסויות כמו דיסני ודל יכול לרכוש, ומקליקים ומקלידים בכל מאודם כשהם בוהים במסכים בהירים. לא מספיק מעפן? דמיינו שהשולחנות שלהם מוצבים זה מול זה על במה, שבעצמה מעוצבת כמו מפת המשחק, וסביבם יושבים ביציעים מוגבהים אלפי ועשרות אלפי אוהדים וצורחים ומריעים לכל הקלקה.
זה הספורט הפופולרי ביותר בדרום־קוריאה, כל כך פופולרי, שאפשר לקבל עבורו מלגה מאוניברסיטאות, דחייה של השירות הצבאי וסטטוס של כוכב לאומי. גם כן באסיה, יותר ממאה מיליון סינים אוהדים בהתלהבות קבוצות שחלקן בבעלות החברות הגדולות והעשירות ביותר ביבשת, שרוכשות לעצמן לעיתים תכופות שחקנים מצוינים תמורת סכומי עתק.
אז למה? למה זה מצליח כל כך? כי בסופו של דבר, זה עובד. עזבו את הגיקים החמודים שמקליקים עם כל הנשמה. הסיבה שבגללה ליג־אוף־לג'נדס וקאונטר־סטרייק וקול־אוף־דיוטי ועוד מצליחים כל כך היא מה שעל המסך: המשחקים האלה באמת מלהיבים לצפייה! כן, זה מוזר. כן, אדם שאינו מורגל במשחקי מחשב כנראה יביט בתופעה בבוז, אבל עבור מי שמכיר את העולמות האלה, או עבור מי שמגיע בראש פתוח ומוכן ללמוד הרבה יותר מדי כללים ושמות ופרטים, אין באמת הבדל מהותי בין צפייה בשחקנים שמוסרים אחד לשני את הכדור על מדשאה לקראת הבקעת שער בעזרת כישורים פיזיים מרהיבים לבין שחקנים ששולטים בדמויות אנימציה בדיוק מפחיד וכמעט על־אנושי כי הקואורדינציה שלהם חודדה ושויפה במשך עשרות אלפי שעות אימונים.
אז אם מתאים לכם, תתעניינו קצת באי־ספורטס. מי יודע, אולי יום אחד כשהם יגיעו לאולימפיאדה אפילו תוכלו להסביר לחברים שלכם איך עובדים החוקים. ועכשיו, אם תסלחו לי, הגיע הזמן לצפות בחצי גמר הפלייאוף האמריקני.
טיפ למתחילים
מעוניינים? הדרך הטובה ביותר ליהנות ממשחק היא קודם כול לשחק בו קצת. החדשות הטובות הן שכל המשחקים הללו הם חינמיים באופן רשמי, ובדרך כלל גם מציעים מדריכים קלילים שלפחות ילמדו אתכם את הרעיון. מחפשים קצת יותר מזה? בשלב הבא, יוטיוב הוא החבר שלכם, עם קורסים ושיעורים בכל הרמות, אם רק תחפשו.
