"סוכם בין הצדדים כי הפגישה תתקיים ללא פרסום תמונה ממנה", כך צוטט אתמול (א') גורם בסביבתו של שר הביטחון בני גנץ לאחר היוודע דבר הפגישה עם אבו מאזן, שנחשפה מציוץ בטוויטר של בכיר פלסטיני. שר הביטחון לא הסתיר מעולם את הכוונה לחזק את הקשרים עם לשכת יו"ר הרשות ואת הקשרים עם מערכת התיאום הביטחוני בין ישראל למנגנוני הביטחון הפלסטינים.
אבו מאזן חטף סטירה חזקה בחודשים האחרונים ולמד שיעור לא קטן. הוא רצה להראות לישראל שהוא מנהיג, חזק, שהוא מחליט מה קורה בשטח שתחת ריבונותו ושדרכו שלו היא הנכונה. "אל תלמד אותי להנהיג", גער בראש השב"כ שהפציר בו לבטל את הבחירות לרשות הפלסטינית. יו"ר הרשות הלך לשם מתוך רצון להצהיר הצהרה היסטורית לפיה דרכו ניצחה את זו של חמאס. בראייה היסטורית, נראה כי יש סיכוי גדול שאבו מאזן צדק, אבל בנקודת הזמן המדוברת הוא טעה.
על אבו מאזן היה להקשיב לראש השב"כ. ישראל, מצידה, הוכיחה לו שהיא החברה הכי טובה שלו במזרח התיכון ואולי אפילו בעולם כולו. מבצע שומר החומות היה המחיר הכבד שנאלצה לשלם כדי להשאיר את אבו מאזן בשלטון במטרה שפת"ח לא יעזבו את יו"ש.
נכון, אפשר היה לתת לבחירות במזרח ירושלים להתקיים בשקט, וכך היו רואים את הראיס מובס ונעלם מדפי ההיסטוריה. אבל בישראל לא היו מוכנים לשבת להביט מהצד ולכן הושיטו יד לאבו מאזן והצילו אותו.
שר הביטחון היה הראשון לזהות, ואחרי שהבהיר לאבו מאזן שישראל רק רוצה בטובתו היה גם הראשון להתקשר לרמאללה כדי להפשיר את היחסים, והיה גם הראשון מזה שני עשורים שהגיע לקפה במוקטעה. הצהרתו של בני גנץ דרמטית ורק ימים יגידו עד כמה. לביקור, עליו עודכן ראש הממשלה, קיים גם הצד התודעתי. ראש הממשלה, לשעבר יו"ר מועצת יש"ע, שהצהיר בצורה הכי ברורה כי לא תהיה מדינה פלסטינית, חייב להסביר לציבור מה פשר הפגישה. זו גם הסיבה שהבוקר הוא מיהר להבהיר את תוכנה. "פגישת גנץ אבו מאזן אושרה מראש על ידי ראש הממשלה. מדובר בפגישה שעניינה סוגיות שוטפות של מערכת הביטחון מול הרשות הפלסטינית. אין שום תהליך מדיני מול הפלסטינים וגם לא יהיה".
