לפני מספר ימים שלח ח"כ בצלאל סמוטריץ' מכתב לרמטכ"ל ולרב הצבאי הראשי בדרישה לבטל סיור לקצינים מצטיינים בהר הבית שהיה אמור להתקיים בחודש הבא. הסיור בוטל, לפחות החלק של הר הבית, פחות בגלל סמוטריץ' ויותר כי יותר מדי גורמים במערכת רק חיכו למכתב שכזה כדי למצוא תירוץ להימנע מלהגיע להר.
ביומיום, ח"כ סמוטריץ' תומך בעלייה להר הבית ובריבונות במקום, ואף ציין זאת במכתבו, אבל במקרה הזה הוא טעה, או הוטעה, טעות קשה וגרם ללא מעט נזק.
ראשית, חשוב לומר שבמכתב ישנן טעויות שנובעות מחוסר ידע לגבי הר הבית. טעה סמוטריץ' כשכתב שהעלייה למקום מלווה באיסור כרת. הר הבית של היום מורכב משטח עצום של 144 דונם. מתוכו השטח האסור לפי ההלכה בשל חשש לכרת קטן מאוד ונמצא רק בחלק מהרמה המוגבהת, שטח שיהודים כמעט ואינם מורשים להתקרב אליו בשל מגבלות המשטרה.
מעבר לכך, בואו נדבר קצת על המציאות. כיום, רוב הישראלים אינם מבקרים בהר הבית ואף לא מודעים לקדושתו. חיילי צה"ל מסתפקים לרוב בכותל ולא בהר. גם אני בתור חייל הגעתי רק לכותל המערבי, מבלי לטרוח ליידע אותי או להציע לי לעלות למקום החשוב באמת. כל הימנעות מעלייה להר מחזקת את האסלאם הקיצוני, את הירדנים ואת הפלסטינים שרוצים לדחוק את עם ישראל מהמקום. כל ביטול שכזה וכל הרחקה של יהודים מהר הבית, מחזקת את הצד השני. אין ואקום.
על כך כתב הרב גורן, הרב הצבאי הראשי והרב הראשי לשעבר: "ככל שהזמן חולף, הולך ונחלש מעמדנו בהר הבית… כעת שאנו נמצאים תחת איום על חיינו ועל חירותנו, ארצנו ומולדתנו, מצווים אנו ע"פ התורה וההלכה להפגין נוכחות בכל מקום ובכל פינה בארץ, כמו שכתוב 'כל המקום אשר תדרוך כף רגליכם בו, לכם יהיה' (דברים יא, כד)".
ח"כ סמוטריץ', כאמור, מברך על העלייה להר הבית ותומך בה, אבל נתלה בטיעון החלש שאי אפשר להבטיח שכל קצין יטבול כהלכה טרם עלייתו להר. אנחנו תומכים בסיפוק הכוונה והדרכה הלכתית לכל עולה, ובוודאי לקציני צה"ל, אבל מתנגדים לביטול סיורים בהר. הוא היה יכול לפנות לרמטכ"ל ולרב הראשי ולבקש לוודא שתתקיים הכוונה מתאימה לכל קצין, ולוודא שהצבא יאפשר לכל חייל לטבול לפני עלייתו להר, אבל הוא בחר בדרך הקלה – לאסור, למנוע ולבטל.
וכאן צריך לומר את האמת. כמו שסמוטריץ' לא עומד בכניסה ליישוב שלו ובודק אם כולם שומרים שבת או מקפידים על טהרת המשפחה, וכפי שהוא לא בודק האם בבית הכנסת שלו כל הנוכחים לא נוסעים בשבת (דבר המבטל את תפילת הערבית – ת"נ) כך אי אפשר, פסול וחמור לבטל סיורים בהר הבית בשל חשש שכזה.
