10,947 חולי קורונה אובחנו אתמול (ב') במדינת ישראל, שיא חדש מאז החל הגל הרביעי. מספר החולים קשה אמנם נותר יציב יחסית ליומיים-שלושה האחרונים, אך גם הוא גבוה מאוד – 719. הנתונים כשלעצמם אינם מפתיעים, אולם הם משקפים היטב את המציאות. קצב ההתפרצות של הגל השלישי אמנם הואט, אולם אנחנו עדיין לגמרי בתוך ההתפרצות. הגל השלישי עוד לא נבלם, וגם לא צפוי כנראה להיבלם בימים הקרובים.
פתיחת שנת הלימודים מחר, ב-1 בספטמבר, התבססה בין היתר על תחזיות אופטימיות לפיהם נגיע מחר, או לכל היותר ביום חמישי, לנקודת הבלימה של הקורונה. התחזיות הללו התבססו על קצב ירידת מקדם ההדבקה (r) בשבועיים שהסתיימו בשבת האחרונה. אולם, כפי שהיה צפוי, לקראת פתיחת שנת הלימודים ולנוכח החידלון באכיפת ההגבלות שכבר נקבעו, ירידת המקדם ההדבקה הואטה, ולמשך יום אחד הוא אפילו עלה. התוצאה היא שבמקום שנעמוד היום על מקדם הדבקה של 1.02 אנחנו עומדים על מקדם הדבקה של 1.09. המשמעות היא פשוטה: אנחנו עדיין בתוך שלב ההתפרצות של הגל הרביעי, והשמועות על מותו של הגל היו מוקדמות.
ומה עושה ממשלת ישראל על מנת להתמודד עם המצב? נכון לרגע זה נדמה שהממשלה משליכה את כל יהבה על תכנית ה"בוסטר", החיסון השלישי. התקווה היא שככל שיעלה מספרם של המחוסנים בחיסון שלישי תדעך המגיפה, בלי להחמיר את ההגבלות הקיימות היום ובעיקר בלי להוסיף הגבלות חדשות.
אולם, לנוכח המצב והאסטרטגיה שנבחרה על מנת להתמודד אתו, מתחדדת האיוולת שבהחלטה לפתוח את שנת הלימודים מחר בלי להמתין לפחות עד לאחר יום הכיפורים. מבצע חיסוני הבוסטר המואץ ופתיחת שנת הלימודים הן פעולות שיוצרות השפעות מנוגדות על התחלואה. במקום לתת לחיסוני הבוסטר את הזמן הנדרש כדי לבלום את קצב התחלואה בכלל האוכלוסייה, יוצרים עוד רבבות הזדמנויות להדבקה ולהתפשטות התחלואה. במקום להמתין ולהבין עד כמה באמת מבצע הבוסטר ממלא את התקוות שתלו בו, ממהרים להתנהל כאילו הוא כבר הצליח.
ייתכן שהאופטימיות תתגלה כמוצדקת ותנצח, אך אם התסריטים הפחות אופטימיים יתממשו, האסון הבריאותי רובץ לנו ממש מעבר לפינה.
