כשמסתכלים על ההתרוקנות של החקלאות וההתיישבות היהודית באדמות הצפון – סמל ההתיישבות החדשה בארץ ישראל – לא קשה למצוא את פשיטת הרגל: סטטוס-קוו אפור. הקיבוצים וההתיישבות ההיסטורית השיגו רמת נוחות גבוהה, לא רצו אנשים חדשים, שימרו את רכושם וגבולותיהם, וכך החלה הדעיכה. אם מדינת ישראל לא תלמד מטעות זו, סופה של המדינה כולה לשלם מחיר דומה. המצב הנוכחי שבו ישראל לא מעודדת עלייה ולעיתים אף מתנכרת לאחיהם שבגולה חותר תחת קיומה של הציונות כולה.
בראשית שנות המדינה כאשר סבי, הרב ברוך פופקו, היה נשיא המזרחי והפועל המזרחי בארה"ב, הוא וקבוצה של רבנים נפגשו עם דוד בן גוריון הוא ישר שאל אותם איך הם יכולים להיות ציוניים מבלי לעלות לארץ. בן גוריון דרש מהם התחייבות שלפחות חלק מילדיהם יעלו לארץ ישראל. לקראת שנותיו האחרונות של בן גוריון עבר חמי בביקור מקנדה בשדה בוקר לראות את האיש והאגדה ושאל את בן גוריון שאלה, בן גוריון לא היסס ואמר: "כשתעלו לארץ אענה לכם". חזונו של בן גוריון הוא זה שבנה את המדינה ומיסודות בנינה עד היום. הגישה שהייתה נכונה אז, נכונה עד היום. אם אזרחי ישראל, מנהיגות ישראל, ומדינת ישראל רוצים במדינה שתמשיך לשגשג, להתפתח, הרי שהגישה הנוכחית ליהדות התפוצות ולעלייה צריכות להשתנות ויפה שעה אחת קודם.
שמחתי לראות בכתבותיו של צביקה קליין שלשגריר לשעבר מיכאל אורן היתה תכנית להעלאת 100 אלף יהודים מארה"ב או רעיונות אחרים לעלייה והתעצבתי לראות שהן לא יושמו כלל. כמו בקיבוצי הצפון, היכולת של המדינה לתמרץ את העלייה מתחילה משינוי דעת התושבים ודעת הקהל הישראלית. אם זו לא תשתנה הרי שהמדיניות לא תשתנה.
נכון, אני בעצמי לא עולה לארץ ומדיניות הממשלה לא תשנה זאת, אבל זה שהצלחנו להוציא לביתנו התינוקת דרכון אמריקאי וקנדי כבר ולא הצלחנו להוציא עבורה דרכון ישראלי לה היא זכאית מוריד את הסבירות שיום אחד היא תעלה לארץ. כמוה יש מיליוני (!) ילדי ונכדי ישראלים בעולם שאזרחי ישראל על פי חוק ואין מי שפועל להעלאת הסבירות שיום יבוא וישובו הבנים לגבולם. זו תוצאה של מדיניות. דוגמאות נוספות של איך מדיניות ממשלתית פעילה ושינוי דעת הקהל הישראלי לקידום עלייה יכולים להביא לתגבור עלייה לא חסר.
בשנות החמישים והשישים היו שהתנגדו לעלייה מארצות המזרח מטעם "עניי עירך קודמים" ושיש בעיות אחרות שצריך לטפל בהם קודם. היום אנחנו יודעים שבלי עליות אלה מדינת ישראל לא הייתה קיימת היום כמדינה יהודית ושבלי עלייה זו היינו רואים היום את סופו של הפרויקט הציוני. הגיע הזמן למנהיגות ציונית שתשנה את המשוואה ותתחיל לדבר על עלייה בלי להתנצל.
