בכל שנה עם פתיחת השנה כתבתי במחברת חדשה. כתבתי בה את עצמי, בלי חשבונות. שיניתי שמות, כתבתי מ. במקום מיכאל לדוגמא כי פחדתי שאם יקרה לי משהו וימצאו את עזבוני אז יהיו לי פדיחות. היו לי פנקסים קטנים וגם מחברות בכריכות עור יפות שקיבלתי מתנה.
בשנים האחרונות אני כותבת במחשב, כתב היד שלי כבר לא קריא כמעט אפילו לא לי עצמי.
יש אנשים שכל השנה כותבים לעצמם מטרות. יש לי חברות שיש להן מחברת ורשימות לכל אירוע- מחברת בר מצווה או קובץ "הטיול המשפחתי", בכולן הן כותבות כוונות ומטרות. הרשימות האלו חסרות טעם במקרה שלי. אני יודעת שבין כה וכה אני לא אעמוד במטרות שהצבתי לעצמי, בקושי לעמוד בהחלטה להשתמש בחוט דנטלי אני מצליחה. בסוף אני עושה מה שזורם, מה שאני מצליחה, וזה לא משנה אם החלטתי את זה מראש או לא.
השנה החלטתי כן, לעשות רשימות, אולי כדי לעשות לי סדר בראש אחרי שנת המרק במוח שהותירה הקורונה. כשכתבתי מצאתי את עצמי מחלקת את היעדים לקטגוריות:
דברים שכבר כמעט בשלים וכל מה שצריך זה פוש אחרון. לפעמים דווקא הפוש הזה הוא קשה וארוך כמו כל הפרויקט עצמו. כמו חודש תשיעי נגיד שהוא שקול לכל החודשים ביחד בערך.
דברים שברור לי מה העבודה בהם, ומי יכול לעזור לי בהם, והם עיקר המלאכה השנה.
וקטגוריה נוספת שצצה פתאום היא: דברים שבכלל לא היו בכיוון שלי ופתאום הם צפים בי ומבקשים מענה, כמו פיתוח קול למשל (מאיפה זה בא?).
בגלל שאני לא טיפוס של טבלאות אקסל, ליד כל עמודה היו מיליון הערות והסתייגויות וסוגריים, אבל בכל זאת הרגשתי שנעשה איזה סדר במרק שיש לי בראש. לפחות אני יודעת כעת מה המרכיבים שלו.
הייתה עוד עמודה שכשכתבתי אותה גיליתי שאלו דברים שאני מתכננת כל שנה מחדש. יש בזה משהו מייאש, כל שנה אני רוצה אותם, כל שנה הם לא קורים, כל שנה מסיבות אחרות, מה שאומר שכנראה הסיבות לא משנות. השנה הוספתי כוכבית לידם, בכוכבית כתבתי: כסף. אולי אם אני אשקיע בהם כסף הם יקרו יותר, אולי יש קשר בין 'יקר' ל'יקרה'. דבר שעולה לי אני אשקיע בו יותר. דמי רצינות מה שנקרא. דמים, כמו שאומר רבי נחמן. לא סתם כסף נקרא 'דמים'. לפעמים כשמשקיעים כסף מרגישים שנותנים דם. אולי גם בהם בסוף אני אשתפן ואתקמצן ולא ארצה להוציא כסף על מה שלכאורה אפשר בלי, כמו קבוצת ריצה למשל. קומי, שימי נעליים ורוצי מה הבעיה?
אחר כך התאהבתי ברשימות והתחלתי לעשות רשימות משפחתיות, מטרות לנו כמשפחה, מטרות זוגיות, מטרות לכל ילד, מטרות לעצמי. מטרה חשובה לעצמי למשל היא: להתלבש יפה. יפה ממש. בצידה התחלתי רשימה איפה קונים בגדים יפים במחיר שפוי. הרשימה נותרה ריקה בינתיים. אשמח שתסייעו לי בעניין.
שמעתי פעם פירוש מיוחד על המשנה ב'אבות': "אדם ניכר בכוסו בכיסו ובכעסו" בכוסו- במה משמח אותו, בכיסו- על מה הוא מוכן להוציא כסף ובכעסו- מה מכעיס אותו.
כשנזכרתי בזה הוספתי עמודה- מה מכעיס אותי ואני רוצה לתקן. כמובן שהיו סוגריים לידו "לא מבטיחה שאצליח".
לפני השאלה מה יצליח לקרות השנה אני מרגישה שהעיקר הוא ההתבוננות על כל מרכיבי החיים שלי והסימון: "מה חשוב לי שיהיה". מה אני מוכנה לעשות בשבילו, כמה אני מוכנה להוציא, מי שותף איתי? מה אני מוכנה לעשות לבד לבד גם אם אף אחד אחר לא רואה בזה חשיבות.
בינתיים מוצאות חן בעיני המטרות, האסטרטגיות, התירוצים וההסתייגויות, הן מספרות לי מי אני כרגע, בפתח השנה הזו: תשפ"ב. מי יהיה עם זה הלאה? כבר נאמר על השנה הזו בוואטסאפ הויראלי ההוא: תהא שנת פרטים בהמשך.
שנה טובה.
