״בֶּן אָדָם מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים״. הפיוט הפותח את הסליחות בנוסח ספרד הוא ללא ספק אחד הפיוטים שמכניסים אותי אל אווירת הימים הנוראים ומחזיר אותי אל מחוזות ילדותי, לתה החם והשוקולד שחילקו בבית הכנסת אליו לקח אותי אבא לסליחות.
הפיוט מהדהד את קריאתו של רב החובל אל יונה: ״וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ אוּלַי יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ וְלֹא נֹאבֵד״. קריאה זו מבטאת רעיון עמוק, אסור לו לאדם למלט את עצמו משליחותו ומייעודו ולא בכדי נבחר ספר יונה להיקרא ביום הכיפורים. חשבון הנפש תובע מאתנו לענות בראש ובראשונה לשאלה הכבדה האם אנחנו ממלאים את תפקידנו וייעודנו בעולם.
השיר הבא שמכניס אותי אל אווירת הימים הנוראים הוא "שיר תשרי" של חווה אלברשטיין עם הלחן המקסים של דני עמיהוד, שיר שהוא הכי ישראלי שיש ובאותה נשימה הכי יהודי שיש.
"השמיים משתנים
לעיני החקלאים.
השכנים מתכוננים
לימים הנוראים.
מישהו חושב עליך
ורושם את מעשיך.
בוא הביתה במהרה
עם הרוח הקרירה".
אבל השיא שמור לפיוט הפותח של ערב יום הכיפורים בקהילות ספרד, "לך אלי" של אברהם אבן עזרא: ״לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִי, בְּךָ חִשְׁקִי וְאַהֲבָתִי, לְךָ לִבִּי וְכִלְיוֹתַי, לְךָ רוּחִי וְנִשְׁמָתִי״. הלחן המרוקאי יפהפה אבל הלחן התימני הוא בעיניי פסגת הפיוט, ולסקרנים הביצוע הכי יפה לטעמי הוא של הזמר חיים ישראל. השילוב של המילים, המעמד, ערב יום הכיפורים והלחן הם בעיניי מקדש מעט.
