דרך ארוכה / גלי עטרי
שיר נפשי מרטיט. בכל שנה, אני מקשיבה לשיר הזה באופן אחר, מסתכלת על הדרך הארוכה שעברתי, תוהה איזו דרך עוד יש לי לעבור (מקווה שארוכה, אין לדעת) ויודעת שאני אשתנה כמו שיר הרוח על המים / ולו הרבה גוונים / מי אני היום ומה אני / בצלילים המשתנים בשיר?
בלילה / ישי ריבו
המילים האלו של אורי אורבך, שנמצאו לאחר פטירתו על ידי מיכל אשתו, תמיד הולכות איתי. באיזשהו מקום גם אורי תמיד הולך איתי. במיוחד בימים הכל-כך נוראים האלה (סליחה על המלנכוליה, מה לעשות, תפסתם אותי ביום כזה) הולך סובב השמש / ואל מקומו הוא שב / אבל זה בלילה / ומה יהיה עכשיו?
מה באמת.
איזבל / עקיבא נוף
אני יודעת שלכאורה המלכה המקראית, עובדת האלילים האסרטיבית הזו, לא בדיוק מתאימה לרוח הימים הנוראים, אבל יש משהו בתמונה הזו של המלכה, המתבוננת מהחלון אל אלו הבאים להמיתה ומסתכלת למוות שלה ישירות בעיניים, הידיעה הזו של המוות הבלתי נמנע – היא בעיני חלק בלתי נפרד מהימים הנוראים.
שרק נעבור אותם בשלום.
