מגפת הקורונה ממשיכה להכות, ואיתה גם תופעות הלוואי המגונות שלה. הפעם מדובר בתגובת מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, להחלטת הממשלה להתנות את חזרת ילדי הגנים ובתי הספר היסודיים ללימודים לאחר חופשת סוכות בבדיקת קורונה שתוצאתה שלילית. ההנחיה מניחה כמובן שהמורים והמנהלים בבתי הספר הם שיוציאו אותה לפועל, שהרי הם אלה שפוגשים בפועל את הילדים. ועל כך יצאה קצפה של בן דוד באומרה ש"המנהלים והמורים לא יהיו הסלקטורים של הילדים". מורים ומנהלים אחרים דיברו בתקשורת על הנזק החינוכי שעלול להיגרם לילדים הלא נבדקים כתוצאה מ"הדרתם" מהכיתה לעומת הילדים שנבדקו ולא נדבקו.
ברובד אחד, תגובתה של בן דוד והמורים שאיתה היא עוד סימפטום של הרעה החולה הכללית שחשפה הקורונה: תגובה ציבורית שניתן לסכמה במלים: 'מה אכפת לי מהקורונה, אני רוצה את החיים שלי כמו שהם'. או במלים אחרות: אנשים שמעו שמסתובבת איזו מגפה בעולם, אבל הם לא מוכנים לוותר על אורחות חייהם בגללה – לפחות כל עוד הם חושבים שהסכנה העיקרית היא רק לאחרים.
זה ההיגיון המשותף לחלק מהחרדים שהעדיפו לשלוח את ילדיהם לבית הספר בשלבים הראשונים של המגפה; לצעירים שחגגו במסיבות המוניות; למתכנסי מחאת בלפור עליה השלום; וגם לרבים מאלה שלא טרחו להתחסן עד לרגע זה (אם כי לא למתנגדים האידיאולוגיים של החיסון, שלזכותם ייאמר שהם מוכנים לסכן גם את עצמם).
כל הקבוצות האלה אומרות למעשה שגם מגפה עולמית, שהפילה עד עכשיו קרוב ל-5 מיליון קורבנות ברחבי העולם, וכ-7500 איש בישראל – שלא לדבר על מיליוני המחלימים, שיסבלו מתופעות הלוואי של המחלה אולי לכל ימי חייהם; ובכן, גם מגפה מחרידה כזו אינה סיבה לוותר על אורחות החיים הנינוחים שהתרגלו להם בעולם המערבי, עם הקפדה יתירה על כל תג ותג שלהם.
ברור שיש מקום לשקול את המתח בין צרכי הבריאות לצרכי פרנסת היחידים והכלכלה הלאומית, אבל האם מסיבת המונים ראויה גם כן להגנה ולדחיקת שיקולי בריאות הציבור למענה?
ברובד עוד יותר עמוק, ההתייחסות הזו משקפת כמובן לא רק את היחס לקורונה עצמה, אלא את כל תרבות הפינוק הנרקיסיסטית של העשורים האחרונים. אומר לעצמו צעיר ממוצע: המחלה מסכנת בעיקר זקנים וחולים, אני צעיר ובריא, אז למה שאוותר על הנאות חיי כדי לשמור טוב יותר על הזקנים? שיסתגרו הם בבתי האבות שלהם, ויגידו תודה שאנחנו מממנים במיסים שלנו את שירותי הבריאות העודפים שלהם בגיל שבו כבר אינם תורמים הרבה לכלכלה. אי אפשר שלא לראות את הקשר הברור בין הגישה הזו לבין עשרות שנים שבהן טופטף לנו המסר שהעיקר בחיים הוא שמירת הזכויות שלנו, ובעיקר הזכות שלנו ליהנות מהחיים.
עכשיו מאמצים גם מורי ישראל, אלה שאמורים להוות מופת ערכי וחינוכי לדור הבא, את סיסמת חוסר האחריות. מה בעצם אומרת מנהיגתם? 'קורונה שמורונה, למורים יש תפקיד אחד ויחיד: ללמד ולחנך. וגם אם איתרע מזלנו להיתקל במגפה איומה, שהעולם לא חווה כמותה קרוב למאה שנה, זו בעיה של הממשלה, לא של המורים. המורים לא חייבים ליטול חלק במאמץ הלאומי לבלימת המחלה. הם צריכים להפטיר כדאשתקד ולמלא את שיגרת יומם בדיוק, אבל בדיוק, באופן שבו עשו זאת לפני פרוץ המגפה. אם רוצה הממשלה למנוע שרשרות הדבקה המוניות במערכת החינוך, שתואיל לדאוג לכך מחוץ לכותלי בתי הספר, או שתשכור לשם כך אנשים מיוחדים, לא את צוות החינוך'.
ובכן, כדאי להזכיר לגברת בן דוד שחינוך והוראה הם אכן תפקידם העיקרי של המורים, ולפי נתוני השוואה בינלאומיים גם בכך הם לא תמיד מצטיינים. אבל מקובל להניח שגם הדאגה לשלומם של הילדים בבתי הספר ובפעילויות המתקיימות מטעמם מוטלת על הצוות החינוכי. כשם שטרם נשמעה הדרישה (ואולי עוד תבוא) שהממשלה תשכור צוותים מיוחדים כדי להגן על הילדים בהפסקות מפני אלימות הדדית, כך אין סיבה שהממשלה תשכור צוותים מיוחדים כדי למנוע מהילדים להדביק זה את זה, ובעקבותיהם גם את המבוגרים במשפחותיהם, במגפה מסוכנת. יתר על כן: לגיטימי לדון בכובד ראש האם נכון יותר, בשיקול כולל, להטיל את התפקיד על המורים או על אנשים מיוחדים שיישכרו במיוחד לשם כך. הבעיה היא שמי שעומדת בראש הארגון שאמור להיות הערכי ביותר מכל ועדי העובדים בכלל לא מעלה על דעתה אפשרות שהדבר יוטל על אנשיה. מבחינתה מדובר באיסור קטיגורי שאין בכלל מקום לדון בו.
מגפת הקורונה הציבה בפנינו מראה מכוערת במיוחד אודות רמת הפגיעה שאירעה בסולידריות ובערבות ההדדית שחשבנו שמאפיינות את החברה הישראלית. עכשיו צריך רק לקוות לדבר אחד: שעוצמת ההלם מהגילוי הזה תביא לתפנית חדה במגמה החברתית. יש סימנים מסוימים לכך, כאשר גם בעיתון ליברלי כמו 'הארץ' רבים הקולות התומכים בהטלת סנקציות משמעותיות על המסרבים להתחסן. צריך לקוות שהכועסים על סרבני החיסון יהיו גם מספיק ישרים ואמיצים כדי להודות ששורש הרע הוא באימוץ קיצוני מדי של תפיסת העולם הליברלית. בשלב הבא צריך לקוות שיהיו גם מספיק אמיצים להודות שהשורש הבעייתי הזה נמצא גם במקומות אחרים, וגם בהם יש לערוך טיפול שורש.
