חג שמח חברות וחברים, לכבוד ימי הארעי הללו של חג הסוכות רציתי לספר לכם בכנות ובפשטות על הדילמה הגדולה של החיים שלי ושל שירה אשתי, והדילמה שלנו היא שאנחנו לא! יודעים! איפה! אנחנו! רוצים! לגור! אני לא כותב את זה בצחוק, אני כותב את זה בשיא הרצינות, בגיל שלושים וארבע, עם שני ילדים מתוקים, ורשת חברתית מדהימה, וקריירות יציבות ברוך השם למרות שאנחנו עצמאים, וחיים שלמים ומלאים – אנחנו עדיין לא יודעים איפה אנחנו רוצים לגדל את הילדים שלנו, אנחנו עדיין לא יודעים איפה אנחנו רוצים למצוא את הקהילה שלנו, אנחנו עדיין לא יודעים באיזו עיר נוכל להרגיש בבית, אנחנו עדיין לא יודעים לאן אנחנו שייכים.
בהתחלה גרנו בירושלים. אני ירושלמי, גדלתי בשכונת גילה, ואחר כך עברנו לקטמון, שירה למדה בירושלים, והתאהבה בעיר, מי שלא מתאהב בירושלים לא מבין שום דבר על החיים האלה לדעתי. אחרי החתונה גרנו בירושלים ארבע שנים, אלו היו שנים יפות וקרות ומרגשות ועצובות. אחר כך עברנו לתל אביב. שירה חיפשה סטודיו צורפות לעשות בו התמחות, ואני שמחתי על ההזדמנות לטייל קצת בחיים, לפגוש אנשים אחרים, רחובות אחרים, נופים אחרים, סיפורים אחרים. אחרי כמה שבועות של חיפושים מצאתי דירה בכרם התימנים, קרוב לים. זו הייתה דירה ישנה ויפה ומוזרה ובלי מזגן!! והנה חברים לפני שנמשיך יש לי בשבילכם טיפ, אם אתם עוברים לתל־אביב, תמצאו דירה עם מזגן! אחרת אתם תישנו בלילות הלחים של אוגוסט עם שני מאווררים מעל המוח וגם זה לא יספיק כדי שתוכלו להירדם.
אחרי שנה קשה ומרגשת בכרם התימנים, עברנו לרחוב רות, במרכז תל־אביב, לדירה ישנה ונעימה וחשוכה ומרגשת עם בעל דירה טוב לב ומתוק. גרנו בה כמעט ארבע שנים. אייי אייי איייי, כמה דברים קרו לנו בדירה הזו. כמה רגשות חלפו עלינו שם. בדירה הזאת למדנו לאהוב את תל־אביב, את האנשים היפים, את בתי הקפה השוקקים, את השדרות העגומות, את הים המלוח והטוב. בדירה הזאת איבדנו את העובר שלנו, בדירה הזאת התמודדנו עם הדיכאון שלנו, בדירה הזו נולדה לנו הבת שלנו חיה, בדירה הזו היא למדה ללכת, ולאכול, ולדבר, ולצחוק, איייי אני רק חושב עליה הולכת את הצעדים הראשונים שלה בכניסה לבניין ועולות לי דמעות. בדירה הזו נולד לנו הבן המתוק שלנו, נח. בדירה הזאת הפכנו משני אנשים למשפחה.
לפני שנתיים וקצת, כמה ימים (!) אחרי שנח נולד, עברנו לדירה גדולה ויפה ומוארת לא רחוק מכיכר המדינה. יש לנו כמה חברים אהובים שגרים בשכונה, ורצינו לגור לידם, כדי לשזור את החיים שלנו ואת הילדים שלנו ביחד. בית נאה מרחיב דעתו של אדם, ובאמת שהדירה הזו, שבה אני יושב עכשיו וכותב את המילים האלה, הרחיבה לנו את הלב. עד עכשיו הלב שלנו פועם בזכותה. אחר כך הקורונה באה והפכה לנו את החיים והשפילה אותנו עד עפר. ואחר כך קיבלנו הודעה מבעל הבית שלנו שעוד מעט הורסים לנו את הבניין, כדי לבנות בניין חדש יותר. ככה כל תל־אביב עכשיו.
בקיצורררר בעוד כמה חודשים אנחנו הולכים לעוף מהדירה המושלמת שלנו, ואין לנו מושג מה לעשות. אין לנו מושג. תל־אביב מושלמת, אבל המחירים כאן כל כך פרועים, איך נחיה כאן, איזה מין ילדים אפשר לגדל כאן. איך אפשר שלא לחזור לירושלים. ומצד שני, מה אני בדיוק אעשה בירושלים. אני עובד בתל־אביב, ואוהב את תל־אביב, ויש לי חברים טובים בתל־אביב. ויש לזה קטע, ללהיות דתי בתל־אביב. לא שאני ממש דתי, אבל אני בטח לא חילוני! והילדים שלי במסגרות דתיות. קיצר אני הרבה יותר דתי בתל־אביב מאשר בירושלים. אוף קשה להסביר את זה, אפילו כשאני עם עצמי קשה לי להסביר אותי. איזה ייאוש.
אייי בשבועות האחרונים אני רובץ מול אתרי הנדל"ן המדכאים, מחפש דירות להשכרה, למכירה, בכל השכונות של תל־אביב ושל ירושלים, וגם בכמה יישובים בפאתי ירושלים. פעם בכמה דקות אני פתאום חושב לעצמי, וואו, לכאן אני שייך! אבל אחרי כמה שניות התחושה הזו עוברת, ותחושה חדשה מתבצרת לי בגרון. התפזרתי לגמרי, אין לי מושג לאן אני רוצה לעבור. אין לי מושג לאן אני שייך, אין לי מושג איפה אני אחיה, איפה נגור, עוד עשור, עוד שנתיים, עוד חצי שנה.
יש לרבי נחמן סיפור יפה וקדוש – "מעשה מאבידת בת מלך", ויש רגע מופלא בסיפור הזה, שהגיבור של הסיפור מתעורר משינה עמוקה, ושואל בלב כואב ובעיניים מכווצות – "היכן אני בעולם". אוי א־לוהים כמה שאני מבין את היהודי הזה. השאלה שלו היא גם השאלה שלי. היכן אני בעולם! לאן אני שייך. איפה הילדים שלי יגדלו. איזה מין בני אדם הם יהפכו להיות במקום הזה. אני יודע, זו שאלה שכל האנשים שואלים את עצמם, בתחנות שונות בחיים. אבל התקופה הזו, עבורי לפחות, היא תקופה של בלבול עמוק ושל ארעיות מוחלטת. בעוד כמה חודשים אני והמשפחה שלי צריכים לעבור לדירה החדשה שלנו, ואין לי מושג לאן אני שייך, אין לי מושג לאן אני שואף, אין לי מושג איפה אני רוצה להיות. הלוואי שהייתי יודע, אבל אני לא יודע, וזה מעייף אותי ושובר אותי מאוד. זאת האמת.
